רשלנות רפואית בהליך צינתור לב

אודות ההליך הרפואי

צינתור לב הוא פרוצדורה רפואית נפוצה לאבחון ולטיפול בעורקים הכליליים בלב.

במהלך הצינתור מוחדר קטטר זעיר לגופו של הנבדק דרך עורק האמה או המפשעה, במקביל להזרקת חומר ניגוד, על מנת שהקרדיולוג המצנתר יוכל לאבחן את קיומן של חסימות בעורקי הנבדק. 

בדרך כלל, היצרות מעל 50% הינה בעלת משמעות קלינית וקיים צורך לטפל בה.

הטיפול הניתן בעקבות אבחון כזה הוא פתיחת החסימה בעזרת בלון והשתלת תומכן, שמטרתו לשמור על כלי הדם פתוח.

רשלנות רפואית עשויה להתרחש לפני הליך הצינתור, במהלכו ולאחר סיומו. במקרים בהם נגרם למטופל נזק גופני בעקבות מעשי או מחדלי הצוות הרפואי, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין רשלנות רפואית.

  לסיוע מיידי בתחום רשלנות רפואית, חייגו חינם: 1-800-800-891

רשלנות רפואית לפני ביצוע צינתור לב

הספרות הרפואית מכירה בקיומן של מספר אינדיקציות לביצוע צינתור.

היעדר אבחון או אבחון מאוחר של תסמינים המצריכים צינתור עשויים להצמיח תשתית להגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית, שכן הנזק אשר עלול להיגרם לכלי הדם כתוצאה מחסימה שאינה מטופלת כראוי יכול להיות בלתי הפיך.

רשלנות רפואית במהלך ביצוע הצינתור

בין הסיבוכים אשר עלולים להתרחש במהלך צינתור לב נמנים: הפרעות קצב, אירוע מוחי, זיהום, פגיעה בכליות כתוצאה מחומר הניגוד המוזרק, הלם אלרגני כתגובה ליוד שבחומר הניגוד ועוד.

הסבירות לקרות סיכונים עולה בהתאם למצבו הרפואי של המטופל, כאשר חוסר נקיטת אמצעי זהירות לאפשרות התרחשותם עשוי לעלות כדי רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית לאחר הצינתור

בסיום הצינתור נדרשים המטופלים לעקוב אחר מספר הנחיות אשר חלקן מתייחסות לשעות שלאחר ביצוע ההליך, ואחרות כוללות המלצות טיפוליות להמשך.

בסיום הניתוח המטופלים מתבקשים לנוח במשך שש שעות על מנת שלא ייגרם דימום ממקום הכנסת הצנתר.

בצינתור טיפולי ההנחיות כוללות, לדוגמא נטילת תרופות למניעה של אוטם לבבי נוסף, שינויים בתזונה ובאורח החיים ועוד.

פסיקה

בהליך ת"א (תל אביב) 88/84 אסא נ' קופת חולים כללית פ"מ תשמ"ז (3) 32 נידונה תביעתו של מטופל אשר עבר צינתור, במהלכו חדרה אלקטרודה לאחד מחדרי הלב וגרמה להפרעת קצב של פרפור חדרים, אשר הותירה את התובע משותק בצידו השמאלי של הגוף.

מאחר והתובע לא נתן הסכמה מדעת לפרוצדורה הוגשה תביעה בעילות רשלנות רפואית ותקיפה.

בפסיקתו ציין בית המשפט, כי פרוצדורה רפואית אשר הסתיימה בתוצאה יוצאת דופן מעלה דרישה לקבלת הסבר של מבצע ההליך.

במידה ולא יוצג הסבר כזה יזכה התובע בפיצויים גם אם לא הוכיח את יסודות עוולת הרשלנות מהבחינה הראייתית, על סמך הדוקטרינה המשפטית "הדבר מדבר בעד עצמו", המעוגנת בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח - 1968.

במקרה זה קבע כבוד השופט ריבלין, כי צינתור שמסתיים בשיתוק מעביר למבצע הפרוצדורה את הנטל להוכיח כי לא התרשל במעשיו.

מלבד זאת, היות ובנסיבות המקרה בוצע התהליך ללא הסכמת התובע מהווה ההתנהגות גם תקיפה רפואית.

לחצו כאן לקריאה בנושא תקיפה פלילית או הגנה עצמית?

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

התנהגות אשר עולה כדי רשלנות רפואית עלולה להותיר את הנפגע עם נזקים בלתי הפיכים. 

במידה ומוכחים יסודות העוולה עשוי הניזוק להיות זכאי לפיצויים, שמטרתם להחזירו למצב טרם הפגיעה.

כאשר מתעורר חשד לרשלנות רפואית בצינתור מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין המתמחה בתחום, על מנת שיעריך את הסיכויים  להגשת תביעה בנסיבות המקרה וילווה את מרשו לאורך ההליך המשפטי.

לחצו לקריאת מאמרים נוספים בנושא רשלנות רפואית:

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

רשלנות רופא שיניים

פשרה בתביעות רשלנות רפואית

  לסיוע מיידי בתחום רשלנות רפואית, חייגו חינם: 1-800-800-891