|
מהו אימוץ ילדים?
אימוץ ילדים, למעשה, הנו קבלה של ילד אל חיק משפחה שאינה משפחתו הביולוגית. לכל הורה זכויות וחובות כלפי ילדיו, בתהליך זה זכויותיהם וחובותיהם של ההורים הביולוגיים, עוברות אל ההורים המאמצים. התהליך הנו תהליך טעון, מורכב ומייגע – הן מבחינת הפרוצדורה עצמה והן מבחינה רגשית.
קיימות שתי דרכים לאמץ ילדים, הראשונה והרווחת היא מחו"ל, היא בסיוע של עמותות המתמחות בתחום זה ולהן הסמכות לנהל תהליכי אימוץ ילדים בין ארציים. ניתן לפנות אל אחת העמותות הללו ולהיעזר בשירותיה. מתפקידה של העמותה:
ההתקשרות בין ההורים שמבקשים לאמץ ילד, לבין העמותה הנה התקשרות חוזית, במסגרתה העמותה מציעה שירות בתמורה לתשלום. לפני חתימה על הסכם כלשהו מומלץ להתייעץ עם עורכי דין ולוודא כי בהסכם מעוגנות כל ההתחייבויות של העמותה אליכם. מדובר בחוזים מאוד בעייתיים, בייחוד כאשר הילד שהעמותה מציעה להורים לאמץ אינו מתאים להם – אך הכסף כבר שולם או במקרים בהם התהליך נכשל בשלביו המתקדמים.
אחת הדרכים להבטיח כי כספכם ומאמציכם לא יזרקו לשווא, היא לסכם עם העמותה כי חלק מסך התשלום יופקד בידי נאמן ויועבר לידי עמותה רק בסיום התהליך ועם הצלחתו.
אימוץ ילדים מישראל
קיימים הבדלים משמעותיים בין תהליכים בחו"ל, לבין תהליכים בארץ. ההליך בחו"ל יקר יותר ומורכב יותר מבחינת החוק, שכן עליו לעמוד בתנאי החוק הישראלי, החוק במדינת המוצא של הילד ותנאי האמנות הבינלאומיות. אך עם כל זאת, תהליך אימוץ ילדים בארץ הנו תהליך ארוך יותר, בייחוד בשל רשימות ההמתנה הארוכות והמחסור בילדים מועמדים. זאת, בשונה ממדינות זרות בהן מספר רב של יתומים המחפשים משפחה שתקבלם אל חיקה.
חוק אימוץ ילדים
חוק אימוץ ילדים נוגע למגוון היבטים בתהליך: מסירת הילד, אישור בית משפט, כשירות המאמצים, הסכמת ההורים, תקופת מבחן, אפוטרופוסוט ועוד.
ננסה לשפוך אור על חוק זה ועל סעיפיו השונים:
בית המשפט דן בטובת הילד ובזכויות של ילדים ובוחן את כשירות המאמצים הפוטנציאליים. חשוב להבהיר כי מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה איננו יכול לאמץ. על פי רוב, בית המשפט ידרוש כי המאמצים יהיו זוג, אולם במקרים נדירים ניתן אישור בקרב חד הוריים.
לפי חוק זה מאמץ צריך להיות בן דתו של המאומץ ויש הכרח כי פער הגילאים ביניהם יהיה מעל שמונה עשרה שנים. רק במקרים בהם מדובר בהורה שהיה בעצמו ילד מאומץ – ניתן לחרוג מפער שמונה עשרה השנים ההכרחי.
לאחר שנמסר הילד לאימוץ, עומדת המשפחה לתקופת מבחן בת חצי שנה ובה פקיד סעד מפקח על התהליך ומראיין לפרקים את הילד המאומץ ואת משפחתו. בתנאים מסוימים, אין זה מחייב כי הילד ידע שהוריו, שגידלו אותו, אינם הוריו הביולוגיים.
זכויותיהם של ההורים הביולוגיים
בכל מה שקשור להורים הביולוגיים של הילד, בית המשפט ייתן צו אימוץ למשפחה המאמצת במידה וקיימת הסכמה מצד ההורים הביולוגיים ואין שום חוק וצורך שההורה הביולוגי ידע מי תהיה משפחתו המאמצת. ביכולתם של הורים ביולוגיים לחזור בהם מהחלטתם, במידה וטרם ניתן צו רשמי.
בסמכותו של בית המשפט להחליט כי ילד זה או אחר הוא בר אימוץ, גם בניגוד להסכמת הוריו הביולוגיים. במקרים הבאים יכריז בית המשפט על כך גם אם קיימת התנגדות של ההורים הביולוגיים כי אינם זכאים למשמורת על ילדיהם:
- שלילת אפוטרופסות
- הפקרה של הילד והזנחתו
- אי הכרה בילד לתקופה של שישה חודשים לפחות
- במקרים בהם ההורה נמצא כלא כשיר
- התנהגות לקויה או התנהגות בלתי מוסרית
בנוסף גם כאשר לא ניתן לזהות את ההורה כהורה הביולוגי – יש ביכולתו של בית המפשט להוציא צו אימוץ בניגוד לדעתו של האדם שטוען כי הוא ההורה הביולוגי. בעת מות הורים ביולוגיים יינתן צו תוך התחשבות בהורי ההורים (הסבים והסבתות). הצו יכול להיות בטל במידה ומתגלה לבית המשפט מידע שלא היה ידוע לו בעת מתן הצו.
לסיכום, ניתן לראות כי לא מדובר בתהליך פשוט כלל וכלל, גם כאשר על פניו קיימות כל הסיבות לאשר להורים המאמצים את בקשתם. לנגד עיניו של בית המשפט תמיד תעמוד בראש ובראשונה טובת הילד ולפני מתן צו אימוץ ילדים רשמי ירצה בית המשפט לוודא כי המשפחה המאמצת תספק לו את הסביבה התומכת והטובה ביותר.
בחלק מן המקרים, כאשר מדובר בתהליכים מורכבים וטעונים רגשית גם עבור הילד, יקבע בית המשפט קביעות נוספות והוא יכול להתנות את צו אימוץ הילדים ביכולת ונכונות להפנות את הילד לטיפול של פסיכולוג, או מענה לכל צורך ייחודי אחר שלו.
ליעוץ משפטי מיידי בתחום דיני משפחה, לחץ כאן: סיוע משפטי
או צור קשר מיידי עם עו"ד בטלפון: 03-6093833
 |
|
