באילו נסיבות יעדיף בית המשפט אימוץ פתוח על פני אימוץ סגור?

זכותם של הורים לגדל את ילדיהם כפופה לזכויות הילד וטובתו

לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו, גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית. הפסיקה קבעה כי המדינה אינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מהאדם את ילדיו על מנת להטיב עמם, אולם, זכותם של ההורים אינה זכות מוחלטת והיא מוגבלת על ידי זכויות הילד וטובתו.

בחוק אימוץ ילדים, קבוע מעמד על לעקרון טובת הילד. על מנת להכריז על קטין כבר אימוץ , בית המשפט נאלץ לקבוע בדרך כלל כי להורים ישנה מסוגלות הורית מוגבלת או אין מסוגלות כלל.

האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ את אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ, את אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם. במסגרת ההליכים למתן צו אימוץ, בית המשפט מוסמך לצמצם בצו האימוץ את תוצאות האימוץ, וזאת רק אם נוכח בית המשפט שהדבר הינו לטובת המאומץ.

קיימות שתי מסגרות אימוץ מקובלות: אימוץ פתוח, או אימוץ סגור.

אימוץ סגור - מהווה ניתוק מוחלט בין הקטין להוריו הביולוגיים. בית המשפט פסק לא אחת כי אימוץ זה הינו לטובת המאומץ.

אימוץ פתוח – מהווה אימוץ שאינו מנתק את הקשר בין הקטין להוריו הביולוגיים.  נשמר קשר בין הצדדים ומתקיימים מפגשים. ההורים הביולוגיים מעורבים בכל מה שקורה עם ילדם המאומץ. קיימות דרגות שונות של פתיחות האימוץ, אימוץ זה נחשב לחריג ובית המשפט מאפשרו רק במקרים נדירים ובנסיבות יוצאות דופן.

השוני בין האימוץ "הסגור" לאימוץ "הפתוח" הינו ברור, האימוץ הסגור הינו כזה, בו הקשר המשפטי בין ההורים הביולוגיים לילדם , ניתק ותחתיו נוצר קשר משפטי חדש בין ההורים המאמצים לבין המאומץ.

עם זאת, חוק האימוץ קובע, כי גם אימוץ סגור שומר על שני סוגים של זיקות בין ההורים הביולוגיים לבין ילדם: הזיקה האחת, עניינה דיני איסור והיתר לענייני נישואין / גירושין. האימוץ אינו פוגע בדינים אלה כדי למנוע מצבים של גילוי עריות ונישואים בתוך המשפחה. הזיקה השנייה, עניינה דיני ירושה - המאומץ יורש את הוריו הביולוגיים.

זכותו של אדם לדעת מיהם הוריו

על שני אלה יש להוסיף, כי חוק האימוץ, מכיר בכוחו של המאומץ, לאחר שמלאו לו 18 שנים, לפנות לפקיד הסעד, בבקשה לעיין ברישום המתייחס אליו בפנקס האימוצים. לפקיד הסעד יש שקול דעת בעניין זה, אולם על הפעלתו של שיקול הדעת חלים כללי המשפט המנהלי, הצריכים להתחשב בזכותו החוקתית של אדם לדעת מיהם הוריו הטבעיים. היינו , פקיד הסעד אינו יכול להפעיל את שקול דעתו בשרירותיות.

דעתם של אלה הבקיאים בנושא פסיכולוגיה של הילד, אינה נוחה מכל אימוץ שאינו מנתק את הקשר בין המאמץ לבין הוריו הטבעיים, והמומחים מגלים אחידות בדעתם, כי ניתוק גמור מההורים הטבעיים, הכרחי לטובת הילד, כדי לשמור עליו מסיבוכים נפשיים.

תנאים ויתרונות לאימוץ פתוח

תנאי הכרחי לאימוץ פתוח הוא כי בין שני זוגות ההורים ישררו יחסי הבנה ויחסים תקינים ורצון טוב להטיב עם הילד. ערובה לכישלונו של אימוץ פתוח הוא מקרה בו ההורים הטבעיים ינסו להתחרות בהורים המאמצים. היינו, לצורך אימוץ פתוח ישנה חובה כי גם ההורים המאמצים יתנו הסכמתם לסידור זה.

המעלות העיקריות של האימוץ הפתוח הינן הסרת מגבלות פסיכולוגיות ומעין שלמות בשל המפגש והקשר עם ההורים הביולוגיים ומידע רב יותר על ההורים הביולוגיים שניתן להעבירו לקטין. מנגד החסרונות הבולטים הינם , פגיעה בסיכויי ההצלחה של קשר מלא והדוק בין המאומץ למאמצים, החיים עם שני זוגות הורים עלול ליצור מבוכה ומשבר נאמנויות אצל המאומץ, תחרות בין ההורים, ניגודים חברתיים ותרבותיים בין זוגות ההורים.

ככלל, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בסוג באימוץ הנדרש, הוא ישקול את טובת הילד, בשים לב לעובדה כי הכלל הינו אימוץ סגור והאימוץ הפתוח הינו החריג בלבד.
 

לקבלת סיוע משפטי של עו"ד העוסק בנושא דיני משפחה לחץ