דיני ירושה - יורש אחר יורש

צוואה מסוג יורש אחר יורש – מה משמעותה?

במסגרת חוק הירושה קבוע סעיף 42, הדן במצב של עריכת צוואה על דרך של "יורש אחר יורש". משמעותו של סעיף זה הינה, כי המוריש מורה כי במותו, ירש אותו יורש א' ולאחר מותו של יורש א', ירש את העיזבון יורש ב'.

כך למעשה, יכול עורך הצוואה לקבוע מי ירש את רכושו לאחר מותו של יורש א. עד הגעת הרכוש ליורש ב', ישנה "תקופת ביניים", בה יורש א' הוא הבעלים של הרכוש. יורש א' רשאי בתקופה זו לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, ויורש ב' יקבל ירושה ובה רק מה שישאיר אחריו יורש א'.

יודגש כי יורש א' אמנם רשאי לעשות ברכוש מה הוא רוצה, אולם הוא אינו יכול לגרוע מחלקו של יורש ב' על ידי צוואה משלו. כלומר, בחייו, יכול הוא לנהוג ברכוש ככל העולה על דעתו, אך במותו אינו יכול לבחור למי להורישו והירושה תעבור לידי יורש ב'. יורש א' יכול להעביר את הרכוש שירש לאדם אחר, מלבד יורש ב', רק במהלך חייו, לא לאחר מותו.

דיני משפחה ודיני ירושה בפרט, הנם תחומים משפטיים מורכבים ובכל מקרה של צורך בעריכת צוואה, כדאי להתייעץ עם עורכי דין. זאת, על מנת לוודא כי בצוואה שתערכו יבואו לידי ביטוי כל רצונותיכם וירושתכם תועבר לידיים להן היא מיועדת.

צוואה יורש אחר יורש – לשון סעיף 42

לשונו של סעיף זה הינה כדלקמן:

"א. המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון, השני יזכה במות הראשון...

ב. הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון, אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה."

לקבלת יעוץ משפטי איכותי בנושא דיני ירושה, לחץ כאן: סיוע משפטי

בית המשפט קבע עוד, כי אמנם רוח הצוואה של "יורש אחר יורש" הינה כי הראשון ישמור על הנכסים במידת האפשר והמתחייב מן הנסיבות, להנאתו של היורש השני, אבל אין זאת אלא חובה מוסרית, שאין בצידה חובה משפטית, כך שיורש א' רשאי "לרוקן" את העיזבון בעודו בחיים.

הגבלת זכויות של יורשים

עם זאת, יש באפשרותו של המצווה, להגביל את יכולתו של יורש א' מלעשות במה שקיבל כרצונו. דרך אחת לכך היא להכליל בצוואה "חיובי יורש" על פי סעיף 45 לחוק, שיחולו על יורש א'. חיובים כאלה יכולים לכלול קביעת דרכים מסוימות לשימושו של יורש א' בנכסי העיזבון בהם זכה. כך למשל, ניתן להטיל איסור על מכירתו של נכס מסוים וכיוצא באלה.

כמו כן, ניתן גם להגביל את זכותו של יורש א' לאכילת פירות בלבד מבלי לזכותו בנכסים. כלומר לא יהיו לו זכויות מלאות על הנכס, אלא רק זכויות על הרווחים שהנכס מניב. כמו כן, רשאי המצווה לקבוע כי יורש א' רשאי גם לגרוע מזכותו של יורש ב', ו\או לקבוע כי אם יורש ב' נפטר לפני יורש א', ויורש א' שייר ממה שירש מהמצווה, יעבור רכוש זה ליורשיו של המצווה על פי דין.

האפשרות לקבוע צוואה על דרך של "יורש אחר יורש" מוגבלת לשני יורשים בלבד, אלא אם כן היורשים הנוספים הם בחיים בעת עשיית הצוואה.

צוואה – אומד דעתו של המצווה

השאלה הנשאלת הינה – מה דינם של נכסים שהוחלפו על ידי יורש א' באחרים או בכספים שמקורם ממכירת נכסי עיזבון המוריש? הפסיקה קבעה בעניין זה כי יש לפרש צוואה על פי "אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות".

במקרה של צוואת "יורש אחר יורש", אומד דעתו של המצווה אינה רק לזכות את יורש ב' בשיור נכסיו בעין, אלא גם בשיור תחליפיהם. ההבחנה בין כסף הירושה, לבין רכוש שקנה יורש א' בכסף זה, הינה הבחנה מלאכותית, שאינה מתיישבת עם ההיגיון שבצוואה כזאת.

לפיכך, בית המשפט פרש את שיור הירושה לא במובן הצר, אלא במובן המופשט ובית המשפט יראה בשיור עזבונו של המצווה, לא רק נכס בעין, אלא גם כל רכוש שבידי היורש הראשון, שניתן לזהותו כגלגולו של הרכוש שירש.

לקבלת סיוע משפטי מקצועי וללא כל התחייבות מצידך, לחץ כאן: יעוץ משפטי