אחריות פלילית criminal liability היא תנאי להרשעת אדם בביצוע עבירה פלילית.
אחריות זו תוטל שעה שהוכחה התקיימות היסוד הנפשי והיסוד העובדתי של ההתנהגות האסורה כפי שקבועים בחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
יחד עם זאת, החוק מכיר בשורה של סייגים לאחריות פלילית, לפיהם על אף שהעבירה בוצעה קיים פטור מהרשעה בדין וכתוצאה מכך גם העדר ענישה.
באופן זה, על רשויות התביעה להוכיח את אשמתו של הפרט מעל לספק סביר, ללא סייגים לאחריותו לביצוע העבירה.
קראו על סוגים נוספים של סייגים לאחריות פלילית:
הגנת הכורח בפלילים
תקיפה פלילית או הגנה עצמית?
לסיוע בתחום הפלילי, חייגו חינם: 1-800-800-891
הגנת העדר שליטה בפלילים
אחת מהגנות המוכרות בפלילים הינה העדר שליטה involuntary.
דוקטרינת העדר שליטה קבועה בסעיף 34ז לחוק העונשין, ולפיה, כלשון החוק: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה".
מתי תחול הגנת העדר שליטה ומהם התנאים הנדרשים להחלתה?
הגנת העדר שליטה תחול כאמור במידה ויוכח שאדם לא היה יכול לבחור בין עשייה או הימנעות מהמעשה עקב אי שליטה על תנועותיו או כאשר ההתנהגות התבצעה בעקבות מצב גופני שהאדם לא היה יכול להתגבר עליו.
התנאי הנדרש להחלת ההגנה הוא הוכחה של העדר יכולת בחירה, אשר לא נבע מרשלנות או מקיום יסוד נפשי של מחשבה פלילית אחרת. כך, אחד החריגים להחלת הגנת העדר שליטה הוא דוקטרינת התנהגות חופשית במקור actio libera in cause.
בהתאם לדוקטרינה זו, הגנת העדר שליטה לא תחול אם התקיימה אצל עושה העבירה מודעות למעשה. בנוסף, לא תתקיים ההגנה במידה ויוכח, כי אדם מן הישוב היה יכול להיות מודע בטרם התרחש המצב במסגרתו נעברה העבירה, כי הוא עלול לבצעה בנסיבות העניין ועדיין העמיד את עצמו בפני אפשרות זו.
הטעם לכך הוא שבמצבים אלה קדמה להתנהגות האדם התנהגות אחרת נשלטת, והיא זו שלכאורה גרמה לו למצב בו התרחשה אי השליטה על מעשיו.
פסיקה בנושא הגנת העדר שליטה
בהליך ע"פ 18028/12-10 נ' ק' נ' מדינת ישראל קיבל בית המשפט באופן חלקי ערעור על הרשעתו של המערער בעבירות תקיפה ואיומים. זאת משום שבאותה עת היה המערער מצוי במצב פסיכוטי בעקבות נטילת סמים, ולכן מצא בית המשפט כי מתקיים היסוד הדרוש לעבירת תקיפה אך לא לעבירת האיומים.
המערער טען כי בשל העובדה שהיה תחת מצב פסיכוטי, חלה במקרה זה הגנת העדר שליטה.
בית המשפט קבע, כי הגנת העדר שליטה אינה חלה במקרה האמור כיוון שהמערער גרם למצב הפסיכוטי והיה מודע לאפשרות קיומו עקב נטילת הסמים במשך זמן רב או כתוצאת הגמילה מהם.
נוכח העדר התחולה של הגנת העדר השליטה, נותרה ההרשעה בגין עבירת תקיפה על כנה.
חשיבות קבלת סיוע משפטי
תוצאותיה של הרשעה בדין פלילי עלולות להיות קשות ובעלות השלכות חמורות.
פנייה לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין פלילי תסייע בגיבוש האסטרטגיה המשפטית ההולמת בנסיבות המקרה, כמו גם בשמירה על זכויותיו של הנאשם לאורך ההליך.
לסיוע בתחום הפלילי, חייגו חינם: 1-800-800-891
|