דיני עבודה - הפליית עובדים בישראל

דיני עבודה – הפליה על רקע גיל

על פי החוק אסור למעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי העבודה אצל אותו מעביד בשל: נטייתם המינית, מעמדם האישי, גזעם, גילם ועוד. לרוב רואים הפליה כיחס שונה כלפי שווים או כיחס שווה כלפי שונים. עקרון השוויון אם כן דורש יחס זהה לאנשים זהים ויחס שונה לאנשים שונים.

אולם, ישנם מקרים אשר נעשית בהם הפליה בשל שוני הנובע מאופיו או מהותו של התפקיד כאשר מקרים אלו לא יחשבו כהפליה. בתחום דיני עבודה דוגמאות רבות להפליה, הפליה מחמת גיל מתבטאת בהקשרים שונים כגון: אפשרויות קידום מוגבלות של המופלה, תנאי קבלה נוקשים ובגיל פרישה מוקדם. בנוסף הפלייה זו גם תומכת בסטריאוטיפים בדבר מוגבלותו של האדם המבוגר ולעיתים קרובות ללא בסיס ממשי ומציאותי. ההפליה הנ"ל פוגעת בכלל החברה ומוותרת על תרומת הרבה אנשים בעלי ניסיון ויכולת.

זכויות עובדים - הפליה והגדרת קבוצת שוויון

על מנת לקבוע אם מצב מסוים מהווה הפליה מחמת גיל יש להגדיר את קבוצת העובדים אשר ביניהם אסורה ההפליה או במילים אחרות, יש להגדיר את "קבוצת השוויון". למשל, בנושא של זכות הבחירה לכנסת, הקבוצה בנויה מאזרחי מדינת ישראל מגיל 18 ומעלה ואסור להפלות באשר לזכות הבחירה לכנסת בין אנשי קבוצת שוויון זו.

בקבוצת כלל העובדים ישנן תת קבוצות כגון: עובדי קרקע ודיילי אויר בחברת תעופה כשתי תתי קבוצות או למשל עובדי מוסך כתת קבוצה ועובדי משרד כתת קבוצה שנייה. באשר לאמור לעיל נקבע, שכל עובד בתת קבוצה מסוימת זכאי לשוויון כאמור לא רק כלפי עובד אחר מאותה תת קבוצה למשל, עובד משרד לבין עובדי משרד אחרים, אלא גם כלפי שאר העובדים של אותו מעסיק.

הפליית עובדים – מחויבת מאופי התפקיד?

במקרים מסוימים כאמור יוכל המעסיק לטעון כי הפליה מסוימת מחויבת ממהותו ואופיו של התפקיד (כפי שיפורט בהמשך). יכולה במקרים מסוימים לעלות שאלה והיא, האם קביעת גילאים שונים לפרישה בין תתי קבוצות שונות של העובדים הינה הפליה בשל גיל או אולי הבדל הנובע למשל, מן השוני בין תפקידי העובדים.

התשובה לכך, היא התשובה לשאלה מהי הסיבה (סיבה יחידה או דומיננטית) להפליה. דוגמה: ישנן 2 פקידות העובדות אצל אותו מעסיק מרים, העובדת עם קהל ואילו ציפי,  העובדת באחד ממשרדי מקום העבודה ללא קהל.

שתי הנשים הגיעו לגיל 55, מעסיקן של השתיים דורש ממרים כי תפסיק את עבודתה ואילו מציפי אינו דורש זאת. כשמרים שואלת את המעסיק לסיבת העזיבה, זה עונה לה כי הסיבה היא כי הגיעה לגיל 55.

יצוין כי מרים הייתה ועודנה עובדת טובה ומסורה ואילו הייתה צעירה יותר לא הייתה נדרשת לעזוב את מקום העבודה. ניתן לראות במקרה זה כי הסיבה המרכזית (הדומיננטית), לדרישת המעסיק כי מרים תעזוב את מקום העבודה, היא גילה של מרים ולכן ישנה כאן הפליה בין מרים וציפי מחמת גיל. 

דיני עבודה – גיל הפרישה

ראוי לציין, כי נקבע כי הפליה הקשורה לגיל הפרישה מן העבודה אסורה על פי החוק למרות שגיל הפרישה לא מופיע במפורש בלשון החוק לעומת איסורים הקשורים ל: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, פיטורים או פיצויי פיטורים ועוד (אשר מופיעים).

בהמשך לכך נקבע כי לפי תכלית החוק יש להכליל את חיוב הפרישה בגיל מסוים על חלק מסוים מן העובדים, כחלק מן האיסורים לעיל, שבחוק, שעבירה עליהם מהווה הפליה מחמת גיל. עוד נקבע כי ניתן לראות את "גיל הפרישה" לעיל כ"פיטורים" או כחלק מ"תנאי העבודה" אשר מופיעים במפורש בחוק.

דיני עבודה – הפליית עובדים לגיטימית

יכול להיות מצב המהווה לכאורה הפליה מחמת דת, גזע, גיל ועוד אשר לפי החוק אינו מהווה הפליה משום, שאותה הפליה מחויבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה.

בהקשר לכך למשל מעסיק יכול לטעון כי התנאי שגילם של עובדיו, אשר עובדים בעבודה פיזית, לא יהיה מעל 40, הינו תנאי הנובע מאופי התפקיד, הדורש כוח פיזי אשר מטבע הדברים מצוי יותר אצל אנשים צעירים.

בהקשר לכך נקבע כי על הטוען כי מתקיים החריג וכי אין הפליה במקרה מסוים כאמור לעיל, עליו הנטל להוכיח זאת. מטבע הדברים, לרוב יהיה על המעביד להוכיח כי לא מתקיימת הפליה באותו מקרה.

לקבלת יעוץ משפטי בתחום דיני עבודה וזכויות עובדים, לחץ כאן