תאונות פגע וברח - תאונות דרכים עם פוגע לא מוכר

"פגע וברח" היא תאונת דרכים שבה אחד הנהגים הפוגעים בורח מזירת האירוע ללא הגשת טיפול רפואי לפצועים שנפגעו בתאונה וללא דיווח לרשויות המתאימות.

חשוב לציין כי "פגע וברח" היא עבירה פלילית חמורה ביותר, וכך קובע סעיף 64א לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961:

"נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו - מאסר שבע שנים."

נפגעת בתאונה? חייג חינם: 1-800-800-891

כיצד תובע הנפגע בתאונת פגע וברח את פיצוייו בעקבות נזקי הגוף שנגרמו לו?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (או בקיצור הפלת"ד) מהווה את דרך המלך להגשת תביעת פיצויים על נזקי גוף שנגרמו עקב תאונת דרכים.

על פי החוק יש להגיש את התביעה, כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב שבו שהה הנפגע במהלך התאונה.

דה עקא, שישנם מקרים בהם אין ביטוח חובה לנפגע למשל מקום בו הנפגע הוא רוכב אופניים או הולך רגל.

עם זאת, החוק דאג לפצות את הנפגעים שאינם מבוטחים בביטוח חובה, באמצעות האפשרות לתבוע את חברת הביטוח של הנהג הפוגע.

אך כאשר בתאונת פגע וברח עסקינן לעיתים זהותו של הנהג הבורח נשארת בגדר תעלומה מה שמותיר את הנפגע ללא כתובת לקבלת הפיצוי.

אז כיצד בכל זאת יכול נפגע בתאונת פגע וברח לקבל את הפיצויים שהוא זכאי להם?

החוק צפה את מצב הדברים בו נפגע יעמוד מול שוקת שבורה, ולא יהיה לו את מי לתבוע בשל נזקו. בסעיף 12 מורה החוק על הקמת קרן פיצויים לנפגעים כגון דא אשר שמה "קרנית".

בכדי לקבל פיצוי מקרנית על תאונת פגע וברח, יש להוכיח כי הנפגע אכן נפגע בתאונת דרכים שבה הנהג הפוגע ברח מזירת האירוע (או שזהותו עלומה).

פגע וברח - האם קרנית תמיד מפצה?

שאלה זו נשאלת רק במקום בו הנפגע יכול היה לברר את פרטיו של הנהג הפוגע אך בשל רשלנות נמנע מלעשות כן.

אך עד כמה התנהגותו של הנתבע צריכה לסטות מדרך מקובלת בכדי לשלול ממנו את הפיצוי בגין נזקיו?

בעבר ניטש ויכוח בין הפוסקים בעניין. גישת השופט ד.לווין הייתה כי הפיצוי יינתן לנפגע מקום בו אחרי שקידה סבירה – הוא לא הצליח לאתר את זהות הנהג – ע"פ גישה זו נמנעו לעיתים בתי המשפט ממתן פיצוי לנפגעים.

להרחבה ראו בין היתר פסקי הדין: (ת.א (כ"ס) 7376/03 טוקוב נ' קרנית (טרם פורסם) 9.6.04, ת.א (י-ם) 10838/04 רייזין נ' קרנית (טרם פורסם) 17.12.06, ת.א (כ"ס) 7375/03 פינצ'בסקי נ' קרנית (טרם פורסם), 7.12.06, ת.א (הרצ') 4999/04 אחיאל נ' המגן חברה לביטוח (טרם פורסם), 28.5.06).

עם זאת בפסיקה גם גישה נוספת, גישת השופט ברק, שקובעת כי רק במקום בו, הנתבע ממש התרשל או ע"פ המונח המשפטי השגור מעשיו היו בגדר "רשלנות רבתי" – תימנע ממנו הזכאות לפיצויים.

שיטה זו יושמה בפסיקות הערכאות השונות - ראו לעניין זה ת.א (ת"א) 37278/05 פרוס נינה נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ט.פ, 13.2.07, כבוד השופט הראל, ת.א (ת"א) משה יניב נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ט.פ 31/10/07, כבוד השופט קידר ס.נ).

בע"א 1344/07 דן בית המשפט המחוזי בתל אביב במחלוקת כאמור וקבע, כי יש להעדיף את גישתו של השופט ברק, ולמנוע מקרנית לפצות נפגע בתאונת פגע וברח רק לעיתים רחוקות ובמשורה.

סיוע של עורך דין בתביעות פיצויים בשל תאונות פגע וברח

עורך דין לדיני נזיקין הוא כלי חשוב מאוד בהגשת תביעות פיצויים שנובעות מנזק שנגרם בתאונות פגע וברח. כפי שראינו אין מדובר בתאונה רגילה, והזכאות לפיצוי אינה "מובנת מאליו".

על כן, ממליץ עם התרחשותו של נזק כאמור לפנות לאיש מקצוע לשם מקסום תוצאות התביעה, וסכום הפיצוי שיתקבל בעקבותיה.

נפגעת בתאונת פגע וברח? חייג חינם: 1-800-800-891