רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קטרקט

על תופעת הקטרקט ואופני הטיפול בה

קטרקט הינו מחלה המתבטאת בעכירות עדשת העין ונפוצה בעיקר בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי.

על תסמיניה הרפואיים של המחלה נמנות תופעות כמו כפל ראייה, טשטוש, הסתנוורות ושינויים ברוחק ובקוצר הראייה.

קיימים סוגים שונים של קטרקט, כאשר הסיבות והגורמים להתפתחות המחלה הינם רבים ומגוונים.

טיפול בקטרקט הינו בעיקר באמצעות ניתוח, במהלכו מוחלפת עדשת העין המקורית בעדשה מושתלת.

חרף העובדה שמדובר בניתוח המתבצע לעיתים תדירות קיימת עדיין הסתברות להתרחשות מעשה או מחדל העולים כדי רשלנות רפואית לפני הניתוח, במהלכו או אחריו.

מדע הרפואה מציע מספר שיטות לביצוע ניתוח קטרקט. אולם, בניגוד לניתוחים כירורגיים אחרים, ניתוח מסוג זה אינו מבוצע בטכנולוגיית לייזר משום שנדרשת בו החלפת העדשה.

במסגרת שיטה אחת לעריכת הניתוח מבצעים חתך שנסגר בתפר בסיום הניתוח, דרכו מוציאים את העדשה הטבעית ומשתילים עדשה חדשה במקומה. בשל התפר קיים לעיתים צורך בצילינדר לתקופה שלאחר הניתוח.

שיטה אחרת מייתרת את הצורך בתפרים משום שהחתך דרכו מוכנסת העדשה הנפרסת הוא בגודל מילימטרים ספורים בלבד.

ההחלטה אודות סוג הניתוח הרצוי נקבעת על ידי הרופא המנתח בהתאם לצורכי החולה, מיומנות המנתח, מידת עכירות עדשת העין וגורמים נוספים.

לחצו כאן לקריאה מורחבת בנושא רשלנות רפואית במהלך ניתוח פלסטי

לקבלת סיוע משפטי מיידי בתחום רשלנות רפואית חייגו חינם: 1-800-800-891

רשלנות רפואית בניתוח קטרקט - לאורך שלבי ההליך הרפואי

אחד מתרחישי הרשלנות הנפוצים הוא היעדר הסכמה מדעת של המטופל לביצוע הפרוצדורה הרפואית.

עילה זו מבוססת על ההנחה, כי מטופל אשר לא מצוי בידו כל המידע הנדרש, נפגעת יכולתו לקבל החלטות כראוי.

מלבד זאת תיתכן רשלנות גם במקרים של אי אבחון המחלה, אבחון מאוחר שלה או אבחון מוטעה של סוג הקטרקט.

הסיבות לעכירות העין הינן מגוונות וכוללות חשיפה לשמש, תורשה, עישון, טראומה, השמנת יתר, מחלות רקע, מחלות עיניים, גיל ועוד, כאשר שיטת הטיפול נקבעת בהתאם לסוג הקטרקט ולסיבות התפרצותו.

כך, ב 'קטרקט קורטיקלי' ההפרעה בראייה מופיעה בעיקר בשעות הלילה בשל התרחבות האישונים בחשיכה ולעומת זאת 'קטרקט בשל' יכול לגרום לדלקות עיניים אצל המטופל.

ניתוח קטרקט מתבצע בהרדמה מקומית והוא טומן פוטנציאל לסיבוכים שונים, בין בהרדמה לפני הניתוח או בדמות דימום במהלכו, אובדן זגוגית העדשה, פגיעה במעטפת העין או סטיה מנורמת ההתנהגות הנדרשת מהצוות המטפל במסגרת מבחן הרופא הסביר.

לצד זאת קיימים גורמים נוספים המהווים עילה לתביעת רשלנות לאחר ביצוע הניתוח, ביניהם: אי קיום מעקב רפואי אחר המטופל או קיום מעקב רשלני, התפתחות זיהומים ודלקות בעין שמקורם בחוסר סטריליות במהלך הניתוח, היפרדות רשתית וירידה בראייה.

לחצו כאן לקריאה בנושא רשלנות רפואית באבחון סרטן

פסיקה בנושא רשלנות רפואית בניתוח קטרקט

בהליך ת.א 12507/02 (שלום י-ם) אליהו נ' הסתדרות מדיצינית הדסה וקופת חולים כללית  רופאו של התובע המליץ על ניתוח בשל קטרקט שנוצר בעינו הימנית של התובע לאחר פגיעה שעבר בילדותו.

לתובע הוסברו הסיכונים האפשריים הכרוכים בניתוח והוא אושר כמועמד לביצוע ההליך על אף שנמנה על קבוצת סיכון.

לאחר הניתוח נוצר זיהום בעין, אשר לא הגיב לטיפול התרופתי.

בנוסף, נטען במסגרת כתב תביעה שהוגש, כי פרט לאבחנה רפואית שגויה התובע לא קיבל הסברים נאותים אודות ההליך אגב הפרת דרישת הסכמה מדעת, וכי הסיבה לזיהום נעוצה בחוסר סטריליות בחדר הניתוח.

בית המשפט דחה את טענות התובע וקבע כי הזיהום הוא סיבוך שכיח אשר לא ניתן לדעת את מקורו וכי הסיכונים הוסברו לתובע כהלכה לפני הניתוח, אולם הוא לא עיין בטופס ההסכמה כנדרש.

בהקשר זה צוין, שהמועמד לניתוח צריך לעמוד על כך שיבין כהלכה את המידע הנמסר לו.

חשיבות הפניה לקבלת סיוע משפטי

רשלנות בביצוע ניתוח קטרקט עשויה לגרום לנזקים חמורים בטווח הארוך.

לפיכך, קיימת חשיבות רבה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית, אשר יסייע בתכנון אסטרטגיית טיפול מתאימה בתיק, תוך הגנה על האינטרסים של מרשו ויגביר בכך את הסיכוי לקבלת פיצויים.

קראו עוד על רשלנות רפואית של רופא שיניים

 לקבלת סיוע משפטי מיידי בתחום רשלנות רפואית חייגו חינם: 1-800-800-891