משמעות הביטוי תום לב בשיטת המשפט שלנו

עיקרון תום הלב, הקרוי בלטינית "bona fide", משמש במערכת המשפט בישראל ובכל רחבי העולם כתשתית מוסרית המבטאת יושר והגינות.

לפי עיקרון זה, אדם הפועל בתום לב, איננו מתכוון לפגוע באדם בודד או בקבוצת אנשים בזמן ביצוע פעולות שונות. עיקרון תום הלב נחשב לאחד מערכי היסוד במשפט העברי וגם לערך חוצה גבולות.

עיקרון זה איננו רק מושג יסוד בעל ערך אוניברסאלי, המהווה חלק ממערכת משפט תרבותית, אלא הוא מושתת בראש ובראשונה על מורשת ישראל ועל עקרונותיו של המשפט העברי. במשפט העברי המונח "תום לב" הוא ערך מוסרי ולא כלל משפטי ברור וחתוך.

עם זאת, הפרה של עיקרון תום הלב מזכה לא אחת את הצד הנפגע בסעדים משפטיים מסוגים שונים.

לקבלת סיוע משפטי של עורך דין חייגו חינם: 1-800-800-891

עיקרון תום הלב – מהו?

עיקרון תום הלב נחשב לעיקרון חשוב במשפט בארץ, ופעמים רבות ניתן לזכות אדם מחבות משפטית בעילת תום לב או לחילופין, ליצור חבות כלפי אדם שנפגע מהתנהגות שנעשתה שלא בתום לב.

עיקרון תום הלב מופיע בסעיף 12 ובסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), 1973. בסעיף 12 לחוק נקבע, כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב", ובסעיף 39 נקבע, כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".

עיקרון תום הלב חל גם על תחומים שאינם קשורים לחוזים, כאשר בסעיף 61(ב) לחוק החוזים נקבע, כי עיקרון תום הלב יחול גם על פעולות משפטיות שונות שאינן בהכרח חוזה.

בהתאם לסעיף זה, קבע השופט אהרון ברק, כי תום הלב הוא דוקטרינה כללית, החלה בכל תחומי המשפט. לפי דוקטרינה זו, ישנה אמת מידה אובייקטיבית להתנהגות ראויה ולתום לב בכל תחומיי היחסים הבינאישיים.

עיקרון תום הלב – פרשנות

עיקרון תום הלב נחשב לאחד "ממושגי השסתום" במערכת המשפט הישראלית. קבוצת מושגי השסתום משמשת אמנם כתשתית ערכית חשובה במשפט, אך היא עמומה מעט ונתונה לפרשנותו של בית המשפט.

דרישת תום הלב, המופיעה בחוק החוזים, מתפרשת במערכת המשפט כדרישה לתום לב אובייקטיבי. לפי עיקרון זה, אם התנהגותו של אדם מבחינה אובייקטיבית הייתה התנהגות שאיננה בתום לב, טענתו כי האמין שהתנהגותו היא תקינה, לא תשמש לו כהגנה מפני חבות הנובעת ממנה.

קיראו בהרחבה על: תקנת הציבור

עיקרון תום הלב – החלה

בנוסף לחוק החוזים מופיע עיקרון תום הלב במפורש או אף בעקיפין בחוקים רבים נוספים, כדוגמת:

• חוק הגנת הצרכן – לפי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, יש לדווח לצרכן על כל פגם מהותי  במוצר כלשהו

• חוק השכירות – לפי סעיף 8 לחוק השכירות, חלה חובת גילוי על המשכיר בכל הקשור להיעדר התאמות בין המושכר לתיאורו בחוזה

• חוק ניירות ערך – לפי סעיף 16 לחוק ניירות ערך, חייבת כל חברה ציבורית לגלות במסגרת התשקיף והמפרט אותם היא מפרסמת את כל הפעילויות העסקיות שבהן הייתה מעורבת

משרד עורכי דין דורה כהן ויצמן ושות' עומד לרשותך בכל שאלה הנוגעת לדיני חוזים ובכלל זאת פרשנות חוזים, סכסוכים עקב הפרת חוזה, ניסוח חוזים עסקיים ויעוץ משפטי בכל נושא רלוונטי אחר.

לקבלת סיוע משפטי של עורך דין חייגו חינם: 1-800-800-891