עומס על מערכות המשפט - בית משפט

בחודש מאי 2007 פורסם על ידי המרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה דוח מסכם בדבר מחקר שנעשה על העומס בבתי המשפט . כותרת הדוח "העומס על מערכות משפט: ניתוח השוואתי של 17 מדינות". http://elyon1.court.gov.il/heb/haba/Courts_burden_Final_report_5.07.pdf

 

פקטור חשוב לבחינת איכותו המקצועית של השופט יכולה להילמד מדרך אכיפתו את עקרון רציפות הדיון. ככל שהשופט מרבה בדחיות דיון מטעמים טכניים, מרבה בישיבות קדם משפט שלא לצורך, דוחה ישיבות הוכחות לתקופות ארוכות בלתי סבירות, הדבר מלמד בהכרח על כך שיכולתו השיפוטית להכריע בסוגיה שלפניו ירודה.

ברישא להוראת תקנה 152(א) לתקסד"א נקבעה לבית המשפט סמכות גורפת "לדחות את הדיון למועד, למקום ובתנאים שיראו לו, אם היה סבור כי למען הצדק מן הראוי לעשות כן". אלא שסמכות גורפת זו נבלמת מפורשות ומפקיעה מסמכותו של בית המשפט לדחות את הדיון שלא בהתאם לנסיבות כאמור בסיפא להוראת תקנה 152 (א) קרי, משהחל בית המשפט בשמיעת ראיות שאז חובה עליו לקיים את הדיון "ברציפות יום יום, עד גמר חקירתם של כל העדים זולת אם ראה צורך בדחיה מטעמים מיוחדים שיירשמו" .

אודות הצורך בקיומו של הסדר זה של שמיעת ראיות סמוכים ככל האפשר לאירוע בגינו הוגשה התובענה, עמד על כך ד"ר יואל זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית , 1995 עמ' 474 :

 

כב' השופט ברנזון בע"א 697/72 שמעון ויסמונסקי נ' מרכבים מפעלי מתכת בע"מ , פ"ד כח (1) 429 כותב :

כב' השופט (כתוארו אז) ש. לוין בבג"צ 4974/92 יעקב רובין , עו"ד נ' כב' השופט סגלסון פ"ד מו (5) 772 , בהתייחסו להוראה דומה בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב 1982 (להלן - החסד"פ):

 

על חשיבותה של תקנה 152 (א) לתקסד"א ועל חשיבותו הרבה של עקרון רציפות הדיון אין עוררין בתחום המערכת המשפטית. לראיה במשפטנו, עקרון רציפות הדיון קיבל עיגון חקיקתי בשורה של הוראות חוק דומות כגון: סעיף 125 לחסד"פ (כאמור לעיל); סעיף 10 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות) , התשל"א - 1970 ; סעיף 17 לתקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי) התשל"ז - 1977 ; סעיף 8 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים) התשמ"ז - 1987 ; סעיף 17א לתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי דין של בית הדין) ,התשכ"ד -  1963 .

לפגיעה בעקרון רציפות הדיון, כתופעה, יש השלכות מהותיות ושליליות רבות. בעל הדין מתענה, הראיות נפגעות, הסעד הופך פלסתר, ואמון הציבור נפגע קשות. הגישה המקובלת הנה שככל שהמשפט נמשך יתר על המידה, נגרמת פגימה קשה באמון הציבור בשופטיו בפרט, ובאמון הציבור במערכת המשפטית בכלל האמונים על עשיית צדק .

יפים לענייננו דברי כב' השופט ברנזון בע"א 520/71 צבי גולדברג נ' צבי בלגה , פ"ד כו (1) 456 :

 

פקטור נוסף המאפשר הצצה לעבר איכותו של השופט נלמדת ממידת האיזון השיפוטי בו הוא ניחן. ככל שהשופט לקוי ביכולתו לערוך משפט מאוזן, מרבה להתערב באוטוריטה של המתדיינים להתווכח ביניהם ובכך מפריע לעיקרון האדוורסרי, נוטה להיכשל במראית פני הצדק, מרבה במקרים של עינויי דין, עיוותי דין, מעצרי שווא, מאסרי שווא וכיוצ"ב או מניעתם, כך יעשה משפטו בלתי צודק לקוי ומטבע הדברים יגביר את ההליכים ויסבך אותם.

ככל שרמת האיזונים בהם ניחן שופט מופרת לטובת שיקולים מערכתיים, כך תלך ותפחת עשיית משפט וצדק ויגדלו או ישתמרו תחלואי השיפוט המוכרים לנו כיום לאורך זמן רב.

על מנת להגיע לרמות איכות גבוהות של שופטים, לטעמנו, כל מועמד לשפיטה חייב כתנאי מוקדם עם הצגת מועמדותו, לעבור מבחנים אובייקטיביים לרבות מבדקי אישיות והתאמה לתפקיד על פי קריטריונים מחמירים, בידי גורם בלתי תלוי וכך גם לגבי שופטים מכהנים. נחיצותם של מבחני אישיות והתאמה כאמור גוברים אל מול אינטרסים אחרים הנוגעים לצנעת הפרט וכיוצ"ב.

עמידה באותם מבחנים: תגדיל את האמון בבתי המשפט אשר במילא הולך על פני מדרון תלול; תחסוך עימותים מיותרים בין עורכי דין ושופטים; תשפר או תעשיר את איכות השופטים; תביא לשיפור תפקוד מערכת המשפט, קידום משפטים וסיומם המהיר; תגרום לחסכון עצום בהוצאות ובמשאבים חיוניים; ותפחית את אי הוודאות והעמימות בקרב ציבור המתדיינים בדבר כשירותם של השופטים למלא תפקידם כיאות; ועוד.

המועמד לשיפוט אינו שונה מכל אדם המועמד לתפקיד או עבודה הדורשות מיומנויות מיוחדות ורמת אמון מיוחדת (פקיד בבנק, מנהל בחברה, מורה נהיגה וכד'), בהם תנאי בל יעבור הוא עמידה במבחני אישיות והתאמה. לא כל שכן, ביחס למועמד לשיפוט יש להחמיר שבעתיים מאחר ומשרתו של השופט ניזונה ומקבלת חיותה מאמון הציבור וכהונתו אינה קצובה.

כלי חשוב ונוסף אשר איפשר הצצה אל נבכי פעילותו הפרטנית של השופט מנקודת עינו של עורך הדין היה המשוב שנערך על ידי לשכת עורכי הדין. במשך מספר שנים הופעל המשוב על ידי לשכת עורכי הדין עד להכרזה על הקפאתו. רבים הסוברים, כי החרם שהוטל מצד מערכת השיפוט, תהא חוקיותו, חומרתו והשלכותיו אשר יהיו לא הביא להקפאת המשוב, והקפאתו כאמור היא תולדה של העדר יישום .

פקטור נוסף הגורם לעומס על מערכות המשפט הוא ריבוי החלטות שרירותיות של שופט בתיק שלפניו. החלטות שיפוט שרירותיות, הם סוג של שחיתות שיפוטית. שופט המרבה בהחלטות שרירותיות הוא שופט מושחת. שופט אשר כלפיו הוגשו בשנה יותר מ- 5 תלונות על ידי מלינים שונים בגין החלטות שרירותיות, הוא שופט מושחת. שופט מושחת אין לו מקום במערכת השיפוט .

בעניין זה אין לטעות, ככל שקיימת שחיתות ברשויות השונות, השחיתות במערכת השיפוטית היא המסוכנת והרת האסון לקיומה של החברה, יותר מכל גילוי שחיתות ברשויות האחרות. הדעה הרווחת כיום בציבור היא שמערכת השיפוט בישראל נתונה במצב של פשיטת רגל ערכית. שופטים אינם עושים משפט וצדק אלא עושים "משפח" ופועלים כ"אוכפי גביה" ויישום של שיקולים פנימיים, אישיים לרבות האדרת "אי תלות", מנהלית, תקציבית.

מרבית השופטים בישראל שכחו והזניחו לחלוטין את הערכים הבסיסיים המנחים בעשיית משפט. מערכת בתי המשפט זקוקה לרפורמה מקיפה ויסודית לרבות חיובם של שופטים מכהנים לעבור מבחנים  אובייקטיביים על ידי גוף מקצועי בלתי תלוי. מי שימצא בלתי מתאים, יעבור הכשרה מתאימה לחילופין תופסק כהונתו.

הסיבה העיקרית להתדרדרות הערכית טמונה במדיניות השיפוטית המוכתבת על ידי הרוב השולט ברשות השופטת. ב – 20 השנים האחרונות, ונכון להיום, הרוב השולט ברשות השופטת הוא בעד ישום מדיניות שיפוט אקטיביסטית קטגורית המאדירה בעלי הון ופוגעת בבעלי דין חלשים.

מרבית השופטים בישראל הנם יוצאי פרקליטות, משטרה, תפקיד משפטי ציבורי וכיוצ"ב. הערכה היא שהם מהווים כ- 98% מכלל השופטים. יודגש, כי בחירת שופט על בסיס היותו נושא תפקיד קטגורי בעברו אינו כשלעצמו קריטריון פסול שכן למועמד שכזה קיים רקורד רשום, מוכח על פיו ניתן לאבחן מיומנות, יכולת, כישורים, ואמינות .

הבעיה הראשית של שופט בעל עבר קטגורי מתחילה ונגמרת בהבנתו את תפקידו השיפוטי. זווית הסתכלותו על עושה העבירה מוגבלת וחסרת מעוף. הוא מוגבל לחשוב על פי כיווני חשיבה מוגדרים בהתאם לתפיסת עולמו הצר. מושגים כגון תיקון, חמלה, חרטה, סליחה, טיפול, שיקום, כפרה, דרך המלך, חזרה למוטב וכיוצ"ב אינם חלק מתפיסת עולמו לצורך יישום וביצוע.

להוציא שופטים בודדים אשר מצאו לנכון ללכת כנגד הזרם הקטגורי ויישמו שיפוט מאוזן, רוב השופטים בישראל אינם חורגים מיישומה של המדיניות הקטגורית, השלטת כיום.

השופט בעל העבר הקטגורי גומל לרוב השולט ופועל על פי מדיניות הזרם הראשי בהוצאתם מהכוח אל הפועל של מדיניות החמרה וענישה שאינם כורח המציאות, גם שאלה מנוגדים לדין ולנסיבות העניין. זהו סוג של שוחד וגמול בעד בחירה. הרוב השולט מצפה מהשופט הנבחר כי יפעל על פי מדיניותו ולא יסטה ממנה. השופט בעל העבר הקטגורי מודע היטב לסיבת היבחרותו וגומל לרוב השולט ביישום מדיניותו.

שופט אשר פועל שלא על פי מדיניות הרוב השולט ובוחר ליישם בהחלטותיו הליך מאוזן הכרוך מעצם טבעו בהטלת מרות על נציגי התביעה והקפדה על פעילותם של נציגי מערכת אכיפת החוק סופג מיידית ביקורת קשה, הופך לחריג, שחיקתו מוגברת ובמרבית המקרים הוא מוצא עצמו מובל אל מחוץ לתפקידו השיפוטי.

להלן המלצותינו לשיפור העומס על בתי המשפט:

כשותפים להמלצות בדוח הנ"ל ומבלי לגרוע מהם מומלץ כי בנוסף להמלצות בדוח יש לאמץ לאלתר המלצות נוספות ליישום שלא אוזכרו בדוח הנ"ל . להלן המלצותינו לשיפור העומס על מערכות המשפט בישראל :

ראשית, הקמת גוף מבקר לשופטים שיהא בלתי תלוי, מקצועי, עם יכולת אמיתית ומיידית להביא להדחת שופט. הנציבות הקיימת אינה ממלא את יעודה והיא למעשה כלי בידי הרשות השופטת להוצאת קיטור מהציבור בלבד. במשך 3 שנות הקמתה, הנציבות לא עשתה כל מהלך ראוי לציון אשר יתרום לעצירת הירידה באמון הציבור בשופטים ולמעשה כל התלונות שהוגשו "טוייחו" ולא טופלו כנדרש.

שנית, שינוי הקריטריונים לבחירת שופטים. הן לגבי מועמדים לשיפוט והן לגבי שופטים מכהנים . כל מועמד לשיפוט, לקידום והמשך כהונה חייב לעמוד בסדרה של מבחנים אובייקטיביים מקצועיים לרבות מבחני אישיות, התאמה, כשירות נפשית וכיוצ"ב, על ידי גוף מקצועי מוסמך, בלתי תלוי כתנאי לקבלה, קידום ו/או המשך כהונה.

שלישית, שינוי מהותי במדיניות הנוהגת כיום בדבר פסלות שופט. על נשיאת בית המשפט העליון לבחון מחדש את אימוץ מדיניות הרף הראייתי הגבוה להוכחת משוא פנים המוטל על המערער. די שהמערער יראה כי מראית פני הצדק נפגע במקרה הנדון. לא כל פסלות שופט מלישב בדין בתיק מסוים גוררת בהכרח אי התאמתו המוחלטת לתפקידו השיפוטי.

רביעית, אכיפת עקרון רציפות הדיון באופן שישמע המשפט ברציפות, יום אחר יום. שופט אשר לא יקפיד על כך יינקטו נגדו סנקציות משמעתיות.

מאת : משה כהן, עורך דין
תאריך : 22.10.07