ניתוח קיצור קיבה adjustable gastric band הוא הליך פולשני להתמודדות עם השמנת יתר המהווה סכנת חיים.
טיפול מסוג זה ננקט על פי רוב במקרים בהם אמצעים אחרים כשלו, וכיום קיימות מספר שיטות לביצוע הניתוח, עם וללא פתיחת בטן laparoscopy.
יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי ההליך אינו מהווה פיתרון קסם לבעיה ולכן המטופלים נדרשים להקפיד גם לאחר ביצוע הניתוח על הרגלי התזונה וביצוע פעילות גופנית כדי שלא לעלות במשקל.
לסיוע משפטי בתביעת רשלנות רפואית, חייגו חינם: 1-800-800-891
עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין נזקים עקב ניתוח קיצור קיבה
מחדל נפוץ לפני ביצוע הניתוח, המהווה עילה שכיחה בתביעות רבות המוגשות בתחום רשלנות רפואית הוא אי הסכמה מדעת של המטופל לביצוע ההליך.
במסגרת זו על הרופא להסביר למטופל על מצבו, הסיכונים הכרוכים במצב הקיים, הסיכונים הנלווים לפרוצדורה המוצעת, חלופות להליך הרפואי והסיכונים הטמונים בהן, ועוד.
ניתוח קיצור קיבה אינו חף מסיבוכים ולכן חשוב לקבל את כל המידע האפשרי לפני קבלת החלטה על ביצועו.
מחדל אחר העולה כדי רשלנות רפואית הוא אי קבלת אנמנזה מהמטופל. הניתוח אסור עבור מי שנמנה על אחת מקבוצות אלה: הסובלים מבעיה מטבולית או אינדוקרינית אשר גורמת להשמנת יתר obesity, בעלי מסת גוף גבוהה מ 35 או 40 עם שתי מחלות לפחות נוסף להשמנה או חולים במחלות כרוניות של דרכי העיכול.
במקביל, מעשי רשלנות אשר עלולים להתרחש בזמן הניתוח הם סיבוכי הרדמה, סטייה מחובת הזהירות המוטלת על מנתח סביר, זיהום, דימום, בצקת ואף מוות.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל סיבוך במהלך ניתוח יהווה בהכרח רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית שעשויה להתרחש לאחר הניתוח היא אי מתן הנחיות להמשך טיפול. מאחר ותוצאות הניתוח תלויות במידה רבה במידת שיתוף הפעולה של המטופל, יש להנחותו לשתות לפני הארוחות בשל ההגבלה על נפח הקיבה, להקפיד על לעיסת המזון, להימנע מאכילת מזון המכיל סיבים, משקאות מוגזים ועוד.
לחצו לקריאת מאמרים נוספים בתחום:
רשלנות רפואית בניתוח גב
צינתור לב - מקרי רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בלידה
פסיקה בנושא
בהליך ת.א 103233/97 נעים נ' ד"ר אנטל התובעת פנתה לנתבע בעניין ביצוע ניתוח לקיצור קיבה בשיטה שפותחה בשנת 1979, המשלבת בין הקטנת שטח הספיגה ונפח הקיבה.
לטענת התביעה, הנתבע התרשל בעבודתו משום שלא טרח לקבל את הסכמתה מדעת של המטופלת וביצע ניתוח שלא התאים למצבה ואשר בעקבותיו נגרמו לה מספר סיבוכים וצורך בניתוח נוסף.
שופט בית משפט השלום בתל אביב התרשם, כי הנתבע אכן הפר את חובת הסכמה מדעת של המטופלת בכך שלא הסביר לה אודות הסיבוכים האפשריים הכרוכים בניתוח, לא פירט בפניה לגבי האלטרנטיבות הקיימות ולא אפשר לה לקבל החלטה חופשית.
בנוסף נקבע, כי המנתח הפר את חובת הזהירות כלפי המטופלת בכך שלא התעדכן אודות הפרקטיקה שהיתה מקובלת באותה העת וניסה בפועל לשלב בניתוח מספר שיטות.
עקב כך נפסקו לתובעת פיצויים בסך 526,000 שקלים.
חשיבות קבלת סיוע משפטי
תוצאות התרשלות בניתוח לקיצור קיבה עלולות להיות בלתי הפיכות.
לפיכך נודעת חשיבות רבה לפנייה אל עורך דין רשלנות רפואית מומחה ומנוסה בתחום אשר ימנע מחדלים בניהול המקרה שעלולים לגרום לדחיית התביעה ולשלילת הפיצויים.
לסיוע משפטי בתביעת רשלנות רפואית, חייגו חינם: 1-800-800-891
|