הלנת שכר - חוק הגנת השכר

מתי ניתן לתבוע פיצוי הלנת שכר?

מהי הלנת שכר? כיצד יחושבו פיצוי הלנת שכר? ומתי תתישן התביעה? במאמר זה נתאר את חשיבותו של חוק הגנת השכר - עובדים רבים אינם מודעים להיבטים שונים בתוך דיני עבודה ולפי כך, אינם מכירים מגוון זכויות עובדים להן הם זכאים.

מהי הלנת שכר?

על פי חוק הגנת השכר, "שכר מולן" הינו שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע. "היום הקובע", על פי אותו החוק, הינו היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה. היינו, איחור של תשעה ימים בתשלום שכר העבודה יהווה הלנת שכר.

מהם פיצוי הלנת שכר?

חוק הגנת השכר קובע כי לשכר מולן, יתווסף הסכום הגבוה מבין אלה:

בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן.

הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

תוספות אלה (המשתלמות בנוסף לשכר המולן) קרויות פיצוי הלנת שכר. רוצה לומר, עובד ששכרו הולן, רשאי לתבוע את שכרו וכן פיצוי בגין הלנת השכר. מומלץ ביותר להיעזר בשירותיהם של עורכי דין המתמחים בתחום דיני העבודה, לצורך חישוב נכון ומדויק של הפיצויים המגיעים לעובד כפיצוי הלנת שכר.

מתי תתיישן התביעה לפיצוי הלנת שכר?

הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי לעבודה תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם. בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.

לקבלת סיוע משפטי איכותי, לחץ כאן: יעוץ משפטי

אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות. בשל העובדה כי לפיצוי הלנת שכר תקופת התיישנות מיוחדת , מומלץ לקבל יעוץ משפטי מקצועי בכל הנוגע למועדי הגשת התביעה. 

באילו מקרים רשאי בית הדין לעבודה להפחית או לבטל פיצוי הלנת שכר?

מיום 2.1.1964

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)

הוספת סעיף 17א

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 7

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)

17א. הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית המשפט  או לממונה על גביית השכר לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 14 יום מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית משפט או הממונה בית הדין האזורי רשאים להאריך את התקופה של 14 יום לתקופה של 30 יום.

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 211 (ה"ח 1734)

17א. הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 14 יום 30 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאים להאריך את התקופה של 14 יום 30 ימים לתקופה של 30 יום 60 ימים.

מיום 27.1.1993

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ג מס' 1410 מיום 27.1.1993 בעמ' 47 (ה"ח 2115)

17א.        (א)           הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 30 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאים להאריך את התקופה של 30 ימים לתקופה של 60 ימים.

                (ב)           על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות.

                (ג)            הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתישנות של שנה האמורה בסעיף קטן (א).

מיום 17.11.1994

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ה מס' 1487 מיום 17.11.1994 בעמ' 14 (ה"ח 2298)

(א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 30 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאים להאריך את התקופה של 30 60 ימים לתקופה של 60 90 ימים.

בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה ,או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

מיום 2.1.1964

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 36 (ה"ח 555)

החלפת סעיף  18

הנוסח הקודם:

18. (א)    ממונה על גביית השכר רשאי, על פי בקשת המעביד שהוגשה תוך חודש ימים ממועד התשלום, ולאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע טענותיו, להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה או מסיבה אחרת שלמעביד לא היתה, ולא יכולה להיות כל שליטה עליה.

(ב) מקום שהמעביד פשט את הרגל, או שהוא חברה או אגודה שיתופית בפירוק, רשאי ממונה על גביית השכר, על פי בקשת הבא במקום המעביד, ואם ראה שמן הצדק הוא לעשות כן, להפחית את פיצוי הלנת השכר או לבטלו לגבי התקופה שאחרי תאריך מתן הצו המכריז על המעביד כפושט רגל או אחרי תאריך צו הפירוק, ואם לא ניתן צו פירוק – לגבי התקופה שלאחר תאריך התחלת הפירוק.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 7

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 בעמ' 77 (ה"ח 748)

18. בית משפט וממונה על גביית שכר רשאים בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכחו נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

פיצויי הלנת שכר ומצבו הכלכלי של המעביד

מצבו הכלכלי של המעביד אינו שיקול לצורך הפחתת פיצוי הלנת שכר, אולם תום לבם של הצדדים עשוי להוות שיקול –  על שיקול דעתו של בית הדין בפסיקת פיצויי הלנה או הפחתתם נאמר בע"ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים נגד ג'וליה מימון (לא פורסם) (להלן: "הלכת מכון בית יעקב"), כי עצם העובדה שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר מוזכרים נימוקים שונים להפחתתם של פיצויי הלנה, היא הנותנת שלבית הדין שיקול דעת להפחתתם.

בפסק הדין בעניין מכון בית יעקב אנו מוצאים סקירה של ההלכה הפסוקה ולפיה נפסק, בעבר, כי מצב כלכלי קשה אינו נימוק להפחתת פיצוי הלנה, זאת מן הטעם שעל המעביד לתת עדיפות לתשלום שכרו של העובד ולהבטיח את מצבו הכספי של העובד לאחר פיטוריו.

יחד עם זאת, נפסק, כי לבית הדין נתון שיקול דעת ועליו להפעילו, ובעשותו כאמור על בית הדין לבחון את תום לבו של העובד, תום לבו של המעביד ואת הנסיבות האובייקטיביות אשר הביאו להלנת שכרו של העובד, תוך התייחסות לפעולות אשר ננקטו על ידי המעביד על מנת להביא לתשלום שכרו של העובד, במועד.

כמו כן, ייתן בית הדין דעתו לתכלית העומדת ביסוד הסנקציה של פיצוי הלנת שכר, תוך איזון בינה לבין הפגיעה במעביד, באם יושתו עליו פיצויי הלנה, תוך התייחסות למידת הפגיעה. בית הדין ייתן דעתו, כמובן, לפגיעה בעובד והנזק שנגרם לו עקב הלנת שכרו.

לקבלת יעוץ משפטי איכותי, לחץ כאן: סיוע משפטי