קצבאות ביטוח לאומי - קבלת פיצויים מביטוח לאומי

ביטוח לאומי – קצבאות ופיצויים

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, הוא רשת ארוגה וסבוכה של כללי מסגרת עיקריים להכרה בנכויות, קבלת קצבאות ותשלום פיצויים לנפגעים. על ביצועו הלכה למעשה, מופקד המוסד לביטוח לאומי שמטרתו הבטחת בסיסן הכלכלי של אוכלוסיות חלשות ובעלות צרכים מיוחדים, קבועות או זמניות.

גמלאות הכסף המשולמות לאוכלוסיות אלה, מותנות בתנאים מקדימים ומתפרשות על מגוון תחומים כגון: נכות כללית, זקנה, שארים, ילדים, אבטלה, סיעוד, אמהות, פשיטת רגל ועוד.

בנוסף לגמלאות הכסף מעניק המוסד לביטוח לאומי שירותיי סיעוד וייעוץ לקשישים, הכשרה מקצועית ושיקום לנכים,תמיכה לנפגעי איבה ואלמנות ומסייע בפיתוח שירותי רווחה בקהילה. כמו כן, אמון המוסד על יישום חוקים והסכמים בתחום הביטוח הסוציאלי לרבות חוק הבטחת הכנסה.

לפנייה מיידית אל עורכי דין
צור עימנו קשר ללא כל התחייבות מצידך, לחץ כאן: יעוץ משפטי

חוק הביטוח הלאומי הוא אומנם המסגרת הנורמטיבית לפעולות המוסד ופקידיו, אלא מה? החוק חסר מידע רב לו זקוק אזרח מן השורה, המעוניין להשיג את מבוקשו. משך השנים נערמו תלי תלים של צווים, הסכמים והוראות שעה לנושאים ייחודים- כך שבסופו של יום, מלאכת איתור החקיקה הרלוונטית למקרה הספציפי של הפונה, אינה פשוטה כלל ועיקר.

פיצויים מביטוח לאומי על נזקי גוף

כך למשל,  בקשה לקצבת נכות המוגשת למוסד, כרוכה בעמידה בתנאים מקדימים, התאמה לרשימת ליקויים קבועה מראש, בדיקת נזקי גוף על ידי ועדה רפואית, קביעת דרגות נכות רפואית, קביעת אי- כושר השתכרות בעבודה ומשק בית וחריגים לנושא.

 ועוד לדוגמא, תביעה לפיצוי בגין פגיעה בעבודה, הכוללת דרישה לטיפול רפואי חינם בגין תוצאות הפגיעה והכרה בנכות המתלווה לה, אף היא כרוכה בוועדה רפואית, עמידה בהגדרת "תאונת עבודה" וסייגים נוספים.

גם במקרה שעניינו פשיטת רגל ופירוק תאגיד, במסגרתו פונה העובד אל המוסד לשם קבלת תשלום שכר העבודה ופיצויי הפיטורין שמעבידו נותר חייב לו - גם במקרה זה תשלום הגמלה תלוי בתנאי זכאות מוקדמת, עמידה בהוראות החוק והכרת המוסד בזכות.

עוד נדגים, כי בעניין הבטחת תשלום מזונות, מקום שהאישה והילדים אינם מקבלים תשלום מן החייב במזונות, קובע החוק כללים לגובה התשלום המושפע מקיומו של פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך. אל אלה יש להוסיף את הבדיקה בעניין אופי נסיונות הגבייה מהחייב, תקופות הזכאות, שיעורי הקצבה ועוד.

מקרה מעניין הוא כאשר מוגשת תביעה לגמלה בגין פגיעה בתאונה (למעט תאונות עבודה או תאונות דרכים) ובעקבותיה אובדן כושר התפקוד. במקרה שכזה קובע החוק, כי לזכאי לא תשולם גמלה בגין האירוע במידה ומתקבלת קצבה אחרת בשל אובדן כושר העבודה או התפקוד, על פי תקנון של קרן ביטוח / קרן פנסיה / קופת גמל, חוזה עבודה או על פי כל חוק והסכם קיבוצי.

כמו כן, הזכאי לא יקבל גימלה עבור התקופה בה שהה במוסדות רפואיים, בשרות בצה"ל או במאסר. מכאן, שיש לשים לב לחריגים בטרם הגשת הבקשה.

המקרים אשר פורטו מעלה מדגימים, כי הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי או ערעור על קביעתו בדבר בקשה שהוגשה, אינה דבר של מה בכך. לראייה, מנגנוני הערעור והבדיקה מחדש המוענקים לאזרח במסגרת החוק, המעידים על כך. 

לסיכום נדגיש עניין נוסף החשוב לא פחות, במקרים מסויימים מונה החוק זכאות לקצבה, אף שהאזרח אינו מודע לכך, וראו לעניין זה קצבאות לנפגעיי גזזת, עירוי דם, פוליו ועוד.

המלצתנו היא, כי בהתנהלות מול גורמי המוסד לביטוח לאומי, בין אם היא בראשיתה ובין אם מדובר בהליך ערעור, ראוי להתייעץ עם עורך דין בתחום זה על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר למבקש.

לקבלת סיוע משפטי מיידי, לחץ כאן: יעוץ משפטי