סמכויות אכיפה ומעצרים על פי חוק בישראל

פעולת מעצר מתבצעת באחד משני פרקי זמן: בהיות האדם חשוד - מעצר טרם הגשת כתב אישום ובהיות האדם נאשם -  מעצר לאחר הגשת כתב אישום.

ההשלכה המרכזית של המעצר הינה שלילת חירות העצור ולפיכך נדרש צעד זה להתבצע באופן מידתי, תוך כיבוד הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

דבר החקיקה, אשר מסדיר את אפשרות המעצר בדין הישראלי, סמכויות הטלתו ואופן ביצועו, הינו חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), בפרק ג'.

עוד בנושאי פלילים: עבר פלילי   פרשת הולילנד   חקירת משטרה   הארכת מעצר לאחר חקירה

לקבלת יעוץ משפטי בנושא פלילים חייגו חינם: 1-800-800-891

מעצר אדם בהוראת בית משפט

בביצוע מעצר קיימת עדיפות לפניה לבית משפט ועל המשטרה לבחור בה שעה שהנסיבות מאפשרות זאת.

חוק המעצרים מקנה לבתי משפט השלום בארץ סמכות משולשת לאחר עיון בבקשה: להורות על מעצרו של חשוד בביצוע עבירה, על שחרורו ממעצר או על שחרורו בערובה כאפשרות העדיפה. הצו יכול להינתן במעמד החשוד או בהיעדרו ולכך השלכות על מועד ראשית הפעלתו של הצו.

השוטר, מבקש הצו, נדרש להתייצב בבית המשפט, להציג את חומרי חקירה ואת מכלול חומר הראיות ולפרט על העבירה ועל סיבות המעצר בפני הערכאה המשפטית.

צו מעצר ינתן רק שעה שבית המשפט השתכנע, כי קיים חשד סביר, שהחשוד עבר עבירת עוון או פשע, בהתבסס על אחת מהעילות הבאות:

• חשש מפני שיבוש הליכי חקירה או משפט או התחמקות מהם או מעונש שיוטל, במידה והחשוד לא יעצר

• חשש מפני ניסיונות של החשוד להעלים רכוש, להטות עדים או לפגוע בחומר הראיות

• חשש לסיכון בטחון אדם אחר, הציבור או המדינה

• המעצר מהווה תנאי מקדמי לביצוע הליכי חקירה, אשר לא ניתן לבצעם, שעה שהחשוד חופשי - מעצר זה יהיה לתקופה של חמישה ימים, עם אפשרויות הארכה

• מעצר לצורך השבת אדם, אשר נמלט ממשמורת חוקית

בכדי להפעיל את הצו נדרשת הטבעת חתימת השופט או חותמת בית המשפט עליו. כמובן שבכל אחד מהשלבים הנ"ל עומדת לעצור / חשוד הזכות המלאה להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי.

מעצר אדם שלא על ידי בית משפט

במידה ובנסיבות המקרה פניה לבית המשפט עלולה לעכב את המעצר, להכשיל את מטרתו וכאשר ביצועו נדרש באופן מיידי, מוקנות סמכויות המעצר לשוטרים אף בהיעדר צו מעצר חתום מטעם בית משפט.

נוכח האמור מדובר בסמכויות, שניתן להפעילן רק במקרים חריגים והיקפן ומשכן מוגבל, עד להבאת החשוד בפני ערכאה שיפוטית, אשר תחליט לגבי המשך מעצר או שחרור.

בתחילה מוקנית הסמכות לקצין משטרה, בפניו יש להביא את העצור במהירות האפשרית. לאחר מכן יועבר הנושא להחלטת שופט, למעט בהתקיים חריגים, שאינם מאפשרים זאת (שבת, חג, צורך בקיום חקירה דחופה).

בין הנימוקים, המשמשים בקבלת ההחלטה, נדרש השוטר לשקול האם תכלית המעצר מצדיקה את ביצועו והאם לא קיימת אפשרות להוצאת צו מעצר משפטי או שניתן להסתפק בצעד פוגע פחות, כמו עיכוב.

נסיבות, המבססות סמכות מעצר מסוג זה הן בהתקיים חשד סביר, כי החשוד עבר עבירה בת מעצר ועל בסיס אחת מאלה:

• החשוד עבר עבירה מסוג עוון או פשע בפני שוטר או זמן קצר לפני כן

• חשד לביצוע עבירה שדינה מאסר עולם או מוות

• חשד לביצוע עבירה, הנמנית על אחד מהסוגים האלה: נגד בטחון המדינה, על פקודת הסמים המסוכנים, אלימות בדרגה חמורה או אלימות בתוך המשפחה

• חשש סביר כי החשוד יסכן אדם אחר, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה

• חשש מפני אי התייצבות החשוד לחקירה, שיבוש הליכיה, העלמת ראיות או רכוש

• חשש להפרת תנאי שחרור בערובה או הימלטות ממשמורת חוקית

• סמכות לעצור אדם מעוכב, המתנגד להתלוות לשוטר לתחנת המשטרה

גורמים נוספים הרשאים לבצע מעצר שלא בצו בית משפט הינם: מתנדב במשמר האזרחי, בנסיבות מסוימות וכן עובדי ציבור בסקטורים ספציפיים. 

בביצוע המעצר מוקנות לגורמים אלה הסמכויות הנתונות בידי שוטר וחלות עליהם כלל החובות, המוטלות על שוטר בהקשר זה, לרבות הזדהות, ידוע על דבר המעצר וסיבתו, הפעלת שימוש מידתי בכוח ועוד.

לקבלת יעוץ משפטי בנושא פלילים חייגו חינם: 1-800-800-891