כתובה - שטר חוב בעיני ההלכה היהודית

הכתובה מהווה אחד מנדבכיו המרכזיים של טקס נישואין יהודי אורתודוכסי. מדובר במסמך בעל תוקף משפטי, שמקורו במוסד ותיק מימי ההלכה, אשר נועד להסדיר את חיוביו הממוניים של הבעל כלפי אשתו.

הכתובה נחתמת על ידי הבעל לפני תחילת טקס הנישואין ונמסרת לכלה במעמד החופה.

הרציונאל העומד מאחורי שטר כתובה

הייעוד העיקרי אשר לשמו עוגן מוסד הכתובה, על ידי חכמי תורה שבעל פה, היה להגן על זכויותיה של האישה במהלך קשר הנישואין ולהבטיחן במקרה של גירושין.

למעשה מבקש המסמך לשרת שתי תכליות: להרתיע את הגבר מגירושין נוכח גובה החיוב הכספי, בו יידרש לעמוד וכן להבטיח את עתיד האישה, כדי שתוכל להינשא בשנית ביתר קלות.

זקוקים לעורך דין בענייני משפחה? חייגו חינם: 1-800-800-891

תוכן הכתובה

הכתובה מהווה מסמך משפטי, במסגרתו נוטל על עצמו הבעל התחייבות לזון ולכלכל את אשתו ולנהוג בה בכבוד.

מקור הציווי לכך הינו מקראי מספר שמות, פרק כ"א, פסוק י': "שארה, כסותה ועונתה לא יגרע".

במעמד החתימה על הכתובה נדרש הבעל לנקוב בסכום הכסף, שיתחייב לתת לאשתו במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מות הבעל.

סכומים נוספים, המצוינים בכתובה, הינם הנדוניה אשר מביאה עמה הכלה לברית הנישואין ממשפחתה הקודמת - רכוש שהבעלות עליו נותרת בידה.

המאפיינים המשפטיים של הכתובה

עריכת הכתובה אינה ניתנת להתניה - מדובר בחלק אינטגרלי מנישואין על פי הדת היהודית, אשר בלעדיו אין להם תוקף. בנוסף, לא ניתן לוותר על דרישת הכתובה במסגרת עריכת הסכם ממון או בכתיבת הוראה בצוואה, השוללת את תוקף הכתובה.

החיוב הכספי אשר נקוב בכתובה, הינו שריר וברור וכל הטוען אחרת, נטל ההוכחה עליו - בין אם הטענה הינה, כי סכום הכתובה גבוה ובין, כי הכתובה חסרת תוקף משפטי.

על פי ההלכה ותקנות הגאונים, חיוב הכתובה הינו הן בנכסי נדל"ן של הבעל והן בנכסים, שאינם נדל"ן. במקרה של מות הבעל מועבר החיוב לבניו, יורשי רכושו.

חריגים לזכותה של האישה לקבלת המגיע לה מכוח הכתובה הינם במקרים, בהם התנהגותה גורמת לכך, שתצא ללא כתובתה.

הקניית תוקף משפטי של שטר חוב לכתובה

מימד נוסף, המקנה לכתובה תוקף של מסמך משפטי מחייב, הינו נוכחות שני עדים כשרים במהלך התחייבות הבעל. על צמד העדים לצרף חתימות אשרור על הכתובה וכן נדרשת נוכחותם בעת מסירת הכתובה לכלה. 

מעמדה המשפטי של הכתובה כיום

בימינו הולך ונדחק מעמדה של הכתובה, נוכח שינויים במציאות החיים ובעקבות חקיקה מודרנית. במקרה של גירושין, החוק המנחה הינו חוק יחסי ממון בין בני זוג, משנת 1973. על פי החוק, בגירושין יתחלק הרכוש המשותף בין בני הזוג באופן שווה ובנוסף, זכאי כל צד לקבלת הרכוש, שהביא עמו לקשר הנישואין.

כיום קיימים שני קשיים מרכזיים במימוש הכתובה:

ראשית,  מפאת מרוץ הסמכויות בדין האישי, כאשר תביעות גירושין יכולות להידון בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה - בהתאם לזריזותו של המקדים לפתוח בהליך.

אמנם, הכתובה נותרה עדיין מסמך בעל תוקף משפטי מחייב, אולם בשל העובדה, שמקורה בדין הדתי, ניתן לדון בה על פי כללי המשפט העברי במסגרת בית הדין הרבני.

שנית, אף בתי הדין הרבניים אינם מכבדים את הכתובה ככתבה וכלשונה, שעה שנקוב בה סכום מופרז (כתובה מוגזמת). במקרה זה תתערב הערכאה ותפחית את הסכום. התערבות הפוכה, להגדלת החיוב, תיעשה במקרה בו צוין סכום נמוך.

לסיכום בנושא הכתובה ומעמדה כשטר חוב

הכתובה מגלמת התחייבות שטרית לכל דבר ועניין. לפיכך, אין להקל ראש בסכום ההתחייבות הננקב והנחתם, שכן הבעל עשוי להידרש בפירעונו ביום מן הימים.

בכל שאלה ניתן להתייעץ עם: עורך דין גירושין

זקוקים לעורך דין בענייני משפחה? חייגו חינם: 1-800-800-891