על פי חוק שחרור ממאסר על תנאי נקבע כי אסיר שסיים שני שליש מתקופת מאסר העולה על שישה חודשים רשאי לבקש שחרור מוקדם על תנאי. ההרכב שידון ויקבע האם יש מקום לקבל את בקשתו של האסיר נקראת ועדת שחרורים. מסיבות ברורות קיבלה וועדת השחרורים את הכינוי "ועדת שליש".
במאמר זה נסקור מה תשקול הוועדה בבואה לקבוע אם לאשר את בקשתו של האסיר, כיצד יש להגיש את הבקשה, מה החשיבות בליווי של ייצוג משפטי מתאים.
למידע נוסף וסיוע מיידי של עו"ד פלילי, לחץ כאן: יעוץ משפטי
במקרים דחופים, חייג בכל שעה:1-800-800-891
הפרמטרים שיילקחו בחשבון על ידי ועדת שחרורים
התנאי הראשון אשר חייב להתקיים כדי שוועדת שחרורים תמשיך לשקול את בקשתו של אסיר המבקש להשתחרר על תנאי לאחר שריצה שני שלישים מעונשו הוא כי האסיר לא יהווה סכנה לשלום הציבור אם ישתחרר ממעצרו.
פרמטרים נוספים אשר יילקחו בחשבון הם - מידת החומרה של העבירה בגינה נפסקה לאסיר תקופת המאסר, התנהגותו של האסיר במהלך ריצוי עונשו עד כה, מכאן נובע הכינוי - ניכוי שליש "על התנהגות טובה".
כמו כן יבדקו האם כנגד האסיר תלויים כתבי אישום נוספים והאם זכה בעבר כבר לשחרור מוקדם על תנאי או להקלות בעונש מטעם נשיא המדינה. מובן שתהיה השפעה לעברו הפלילי הכללי של האסיר. אם סבל מבעיית התמכרות לסמים יזכה ליחס אוהד מצד וועדת השחרורים אם יוכח כי בינתיים נגמל מהתמכרותו.
חוות דעת הרשות לשיקום האסיר (רש"א)
הרשות לשיקום האסיר תצרף את חוות דעתה לבקשתו של האסיר מוועדת השחרורים. בחוות דעת זו תקבע רש"א האם האסיר מתאים להשתתף בתוכנית שיקום כלשהי או שמא נחשב על ידיהם כאינו בר שיקום.
חוות דעת חיובית מרש"א תחשב כבעלת משקל רב בבוא ועדת שחרורים לקבוע אם לקבל את בקשת האסיר לשחרור מוקדם על תנאי. במידה והאסיר זוכה לחוות דעת שלילית מטעם רש"א טוב יעשה אם ימציא לוועדת השחרורים חוות דעת מומחה אשר ממליץ על תוכנית או עבודה אשר לדעתו יאפשרו לאסיר להשתקם ולא לחזור ולבצע עבירות פליליות.
במידה והאסיר נשפט על עבירת מין תימסר לוועדת השחרורים גם חוות דעת מטעם מרכז בריאות הנפש של שירות בתי הסוהר. כאשר מדובר בעבירת מין בתוך המשפחה תדרוש ועדת שחרורים גם חוות דעת של וועדת גילוי עריות.
חוות דעת של וועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב) תימסר לועדת השחרורים במקרים שהאסיר נשפט על עבירות שכאלה.
חשיבותו של ייצוג משפטי
אסיר אשר בקשתו לא נתקבלה על ידי ועדת שחרורים יאלץ לחכות שישה חודשים לפני שיוכל להגיש שוב בקשה שכזו לכן חשוב להשתדל לנמק את הבקשה באופן שיקל על וועדת השחרורים לקבלה.
עורך דין המצוי בתחום יוכל לפעול מול כל הגורמים הנ"ל אשר חוות דעתם כה מכריעות. בנוסף לעבודת ההכנה אותה יכול לבצע עורך דין פלילי מנוסה בצורה הטובה ביותר עבור האסיר, עורך הדין יציג את טיעוני האסיר באופן מקצועי ורהוט בפני וועדת השחרורים וכך יבטיח שחברי הוועדה ישמעו את מכלול הנסיבות אשר יהיה בכוחם להשפיע עליהם לקבל את בקשתו של האסיר.
לוועדת שחרורים הרכב רגיל, המוסמך לדון בכל בקשות האסירים למעט כאלה שנשפטו לתקופות מאסר ארוכות במיוחד וריצו כבר 25 שנות מאסר, בקשות של אסירים שכאלה ידונו על ידי וועדת שחרורים בהרכב מיוחד.
הרכב וועדת שחרורים רגילה הוא שופט (או שופט בדימוס), שני נציגי הציבור בעלי ניסיון של לפחות חמש שנים בקרימינולוגיה, סוציולוגיה או תחום טיפולי אחר. בוועדה ישב גם נציג שירות בתי הסוהר אך הלה ישמיע דעותיו אך לא יהיה בעל זכות הצבעה.
הרכב של וועדת שחרורים מיוחדת יהיה שופט עליון, שני נציגי ציבור בעלי ניסיון של עשר שנים לפחות בתחומים שפורטו לעיל, גם בוועדה שכזו ישתתף נציג שב"ס בעל מעמד דומה לנציג השב"ס בוועדת שחרורים רגיל.
|