|
מהי עסקת טיעון וכיצד היא מתבצעת בהליך פלילי?
הסדר טיעון, המכונה גם עסקת טיעון, הינו מנגנון הנהוג בתחום המשפט הפלילי, המאפשר עריכת עסקה במתכונת הסכם, בין הנאשם לבין רשויות התביעה מטעם המדינה - המשטרה או הפרקליטות.
במסגרת ההסכם מודה הנאשם בעובדות המקרה, הודאה אשר אינה מלאה ופחותה מחומרתם של סעיפי האישום המרכזיים בתיק או מוסר מידע על עבריינים אחרים השותפים לעבירה, ובתמורה מקלה התביעה את חומרת המעשה נשוא כתב האישום.
למידע נוסף וסיוע מיידי של עו"ד פלילי, לחץ כאן: יעוץ משפטי
במקרים דחופים, חייג בכל שעה: 1800-800-891
מיתון עמדתה של התביעה מתאפשר במספר אופנים: בין בדרך של תיקון כתב האישום והסרת הסעיפים המחמירים בו, בין בדרך של המרת העבירות המצוינות בכתב האישום בעבירות פחותות משקל ולעיתים נעתרת התביעה להקלה בעונש שייגזר על הנאשם, ביחס לעונש שהיה מוטל עליו אילו הורשע בעבירות פליליות, אשר הופיעו בכתב האישום בנוסחו המקורי.
התכלית העיקרית של גיבוש וחתימה על עסקת טיעון הינה הגעה לנוסחה של פשרה בין הצדדים להליך הפלילי, בתום ניהול משא ומתן ביניהם, במקביל למנגנון הפשרה הנהוג במשפט האזרחי.
עריכת הסדר טיעון חוסכת את הצורך בהתדיינות משפטית ארוכה, הכרוכה בטרחה, זמן והוצאות כספיות עבור שני הצדדים.
עמדת בית המשפט לגבי הסדרי טיעון 
בהתאם לנוהג ולפסיקה בתחום, קיימת חובת גילוי דבר העסקה בפני בית המשפט. את עסקת הטיעון מקובל לערוך בכתב, לצרפה לחומר החקירה וליידע את בית המשפט אודות פרטיה בדרך של צירוף ההסכם שנערך בין הצדדים להודיה בכתב ואם לא באופן זה, אזי בעל פה.
לחץ לקריאה נוספת:
- מחיקת רישום פלילי
- סחר בסמים
ככלל, בית המשפט אינו מהווה צד לעסקה ואינו מחוייב לה, אך בכדי להקנות להסדר תוקף נדרשת קבלת אישור מטעם הערכאה המשפטית. מקובל, כי מערכת המשפט נוהגת לכבד עסקאות טיעון, הנערכות בין הצדדים, תוך בחינת השיקולים שעמדו בבסיס ההסכם וקיומו של איזון הולם בין ההקלה בעונשו של הנאשם מחד, לבין אינטרס טובת הציבור, עליו אמונות רשויות התביעה, מאידך.
ברוח זו בית המשפט יתערב, ישיג על הסדר טיעון וישנה אותו שעה שמצא, כי עיקרי ההסדר, דרך עריכתו וההסכמות המעוגנת בו לוקים בפגם או בפסול ואינם מבטאים את תכלית הצדק שאמור לגלם מנגנון הענישה.
בהיבט זה יש להבחין בין שני סוגי הסדרי טיעון:
הסדר אשר עוסק במחיקה או בהחלפה של סעיפי אישום - בהסדר מסוג זה נבחנת סבירות השיקולים, אשר הנחו את התביעה בגיבוש ההסכם.
הסדר טיעון שעניינו גזר הדין - במקרה זה בוחן בית המשפט האם המתקת העונש עולה בקנה אחד עם טובת הציבור והאם העונש עליו הוסכם הינו פרופורציונאלי ומידתי לעבירות נשוא האישום.
במסגרת מערכת השיקולים שמביא בית המשפט בחשבון נלקחים: העונש המצוי מול העונש הראוי, נסיבות המקרה, ציפיותיו ונסיבותיו הפרטניות של הנאשם וכד', כאשר שיקול, המפר את האיזון בין אינטרס הנאשם לטובת הציבור, עשוי לפסול את העסקה.
בנוסף, קיימת בטלות אינהרנטית של העסקה בעבירות פשע מסויימות, הטעונות גיבוש הסדר טיעון באישור פרליט המחוז. במידה ובעבירות מסוגים אלה הושגה הסכמה מגורם פחות בדרגתו, דוגמת קצין משטרה, יביא הדבר לבטלות העסקה. החריג לכך הינו בהתקיים אינטרס הסתמכות של הנאשם, לפיו סבר, כי קצין המשטרה מוסמך לערוך את העסקה ולחייב את הצדדים לה.
חזרה מן העסקה
חזרת הנאשם מעסקת טיעון - מתאפשרת לאחר שבית מהשפט הסביר לנאשם, עם הבאת דבר העסקה בפניו ובהתאם לחובה הקבועה בחוק, כי הסדר הטיעון אינו מחייב את הערכאה המשפטית, אשר רשאית לחרוג ממנו לקולא או לחומרה. במקרה זה שמורה לנאשם הזכות לחזור בו מן העסקה.
חזרת התביעה מעסקת טיעון - מתאפשרת שעה שהאינטרס הציבורי מחייב לעשות כן. מקרה זה מהווה חריג, כאשר הכלל ברגיל קובע, כי עסקת טיעון הינה התחייבות שלטונית, המחייבת את המדינה ואת התביעה בשמה.
במקרים דחופים, חייג בכל שעה: 1800-800-891
|
|