|
מה ההבדל בין מיקרוטראומה, לבין מחלת מקצוע ותאונת עבודה?
תאונה, כמו תאונות דרכים, במובנה הקלאסי היא – אירוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום. הזכאות לתגמולים בגין תאונת עבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מותנית באירועה של תאונה ובקשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה.
הוראת סעיף 83 לחוק, מקימה חזקה, על פיה אם ארעה תאונה תוך כדי עבודה, רואים אותה כתאונה שארעה עקב העבודה, והנטל על המוסד לביטוח הלאומי להוכיח, כי התאונה לא נגרמה עקב העבודה.
מהי מיקרוטראומה?
מעבר לתאונות העבודה במובנן הקלאסי, קיימות גם תאונות עבודה מסוגים שונים ובתי הדין לעבודה נטו לפרש את המונח "תאונה" בצורה מרחיבה, על מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה.
בהתאם לכך נפסק, על פי תורת המיקרוטראומה, כי שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין "תאונה" בזעיר אנפין, ושאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום, והמצטברות לכדי הפגיעה שממנה סובל העובד – יכול שיהווה תאונת עבודה.
היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית כתוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה מביאה בשלב מסוים, לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.
לקבלת סיוע משפטי מיידי בנושא נזיקין, לחץ כאן: יעוץ משפטי
בתורת המיקרו טראומה, ישנה אבחנה בין רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן (זמן עבודה), אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה.
או בלשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק שנגרם בגוף, נגרם בדרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק הראשון יראו כתוצאה של מיקרו טראומה, שתוכר כתאונה.
עילה לתביעת פיצויים על נזקי מיקרוטראומה
כדי לקבוע האם מדובר במיקרו טראומה, על בית משפט שדן בתביעת נזיקין, להכריע בשאלות משפטיות ולדון גם בסוגיות רפואיות. תחילה יקבע בית הדין את מערכת העובדות של המקרה, ואז ישאל את הרופא אם מצבו של הנפגע התהווה כתוצאה ממיקרו טראומה.
על הטוען לפגיעה מסוג מיקרוטראומה, להניח בפני בית הדין לעבודה, תשתית עובדתית המצדיקה מינוי ממוחה רפואי, לבירור הקשר הסיבתי בין הפגיעה לעבודה. בית הדין הציב שלושה תנאים מוגדרים לצורך הוכחתה של המיקרו טראומה, על מנת שזו תבוא בגדה של "תאונת עבודה".
על התובע להוכיח כי מדובר בפגיעות אחדות, שכל אחת מהן היא "תאונה" במובנה הרגיל של המילה. דהיינו, יש להוכיח קיומם של אירועים פתאומיים על פני רצף זמן, הניתנים – באופן רעיוני עקרוני – לזיהוי ובידוד. בנוסף, יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית, שטיבה של הפגיעה, מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות שנתנו אותותיהן בעובד. ולסיום, יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין העבודה.
האם מתח נפשי מתמשך יחשב כמיקרו טראומה?
ככלל, מתח נפשי מתמשך אינו מהווה פגיעה מסוג מיקרוטראומה. המיקרו טראומה הפסיכיאטרית לא הוכרה לגמרי בפסיקה. אולם, לעיתים מתח נפשי גורם לאוטם שריר הלב ואז המצב עשוי להיות אחר.
בתביעות בגין אוטם שריר הלב, פותח ויושם על ידי בית הדין מבחן "המאמץ המיוחד", או "האירוע החריג". על פי מבחן זה, יחשב האוטם כנזק שנגרם בתאונת עבודה, אם ניתן יהיה לקשור את היווצרותו לעבודה, על ידי הוכחת מאמץ מיוחד, או אירוע חריג בעבודה.
על העובד להביא ראשית ראיה לכך שארע בעבודה אירוע, שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, נפשי, או גופני, והיה עלול לגרום לבוא האוטם או להחישו. הכוונה לאירוע חריג ביחס לנהוג ולרגיל באותו מקום עבודה. השפעתו של המאמץ הנבחן נשקלת ביחס לנפגע עצמו, לפי מצבו בעת קרות התאונה, היינו המדובר במאמץ סובייקטיבי.
לקבלת יעוץ משפטי מיידי בנושא נזיקין, לחץ כאן: סיוע משפטי |
|
