הטרדה מינית - היבטים פליליים

אחריות פלילית במקרים של הטרדה מינית

נושא ההטרדה המינית זכה להתייחסות המחוקק הישראלי בשני היבטים - פלילי ואזרחי. שני ההיבטים זכו לחקיקה משותפת שעיקרה בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 ובחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001. מטרתם הכללית של שני החוקים שצוינו לעיל, אחת היא: הגנה על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו.

בעוד שבפן האזרחי קובע החוק, כי לנפגע קמה הזכות לתבוע פיצויים מהמטריד עד לגובה של 50,000 ₪ אף ללא הוכחת נזק, הרי שבפן הפלילי מציין החוק מעשים שיש בהם כדי ביצוע עבירה שעונש מאסר בצידה. בגין מעשים אלה רשאי הנפגע להגיש תלונה במשטרת ישראל, שהרי המדינה היא התובעת בעבירות פליליות ולא הנפגע עצמו.

למידע נוסף וסיוע של עורכי דין, לחצו כאן: יעוץ משפטי

מהי הטרדה מינית העולה כדי עבירה פלילית? החוק מציין התנהגויות מסוימות אשר בהתקיימן, עשוי בית המשפט לפרשן כעבירה של "הטרדה מינית". נוסף על כך, מציין החוק עבירות מחוק העונשין, כגון "סחיטה באיומים" המתקיימות בנסיבות שיש בהן משום הטרדה מינית, לדוגמא: סחיטה באיומים כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

אם כך, ניתן לחלק עבירות הטרדה מינית לשניים:

עבירות "גרעין" – ייחודיות להטרדה מינית ועבירות "כלליות" מחוק העונשין אשר נוספת להם נסיבה בעלת אופי מיני.

עבירות ה"גרעין" מפרטות התנהגויות כגון: הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות; התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות; התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

נדגיש, כי במקרים ייחודיים ובשונה מהאמור מעלה, אין צורך שהנפגע יראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהתייחסיות האמורות. כך למשל כאשר מדובר בקטין או חסר ישע, במטופל במסגרת טיפול נפשי או רפואי, בעובד במסגרת יחסי עבודה, בתלמיד או סטודנט הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית או מקצועית לבוגרים ובמקרים נוספים המפורטים בחוק.

כאמור, סוג העבירות השני - העבירות הנסיבתיות -  נסמך על עבירות קיימות בחוק העונשין בתוספת נסיבה בעלת אופי מיני, לדוגמא: מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים הרלוונטים בחוק העונשין. מובן הוא, כי כל מעשה הנחשד כהטרדה מינית, ייבחן לאור יסודותיה העובדתיים והנפשיים של העבירה, כפי שפורשו ע"י הפסיקה לאורך השנים.

יודגש, כי הפסיקה הענפה בנושא זה אינה חד משמעית. בית המשפט מפרש את מעשיו של הנאשם בהתאם לנסיבות האירוע ועל כן השאלה האם מדובר בהטרדה מינית העולה בגדר עבירה או התנהגות שהינה בגדר חיזור בלבד, נתונה בכל מקרה לגופו להכרעת בית המשפט.

כך לדוגמא בפרשת אשר בן שלמה דהן נ' מ"י, בה נדרש בית המשפט העליון להכריע, האם התנהגותו של הנאשם אכן הטרדה מינית או שמא "משחקי חיזור" בלבד. במקרה זה קבעה כב' השופטת נאור, כי למרות טענותיו של הנאשם לפיהן לא חצה את קו הגבול שמציב החוק בין חיזור לבין הטרדה מינית וכי כל מעשיו כולם בצד הלגיטימי של קו זה, הרי שבמקרה זה נתקיימו באופן ברור יסודות העבירה של הטרדה מינית:

המבקש הפנה התייחסויות חוזרות כלפי המתלוננת, כגון הושבתה על הדלפק, הרמת חולצתה פעמיים, עיסוי גבה, תפיסת ידיה, כריכת ידיו סביב לצווארה וניסיון "לנשום" אותה. אין ספק כי מעשים אלה התמקדו במיניותה של המתלוננת.

לסיכום יודגש, כי עונש המאסר בשל הטרדה מינית הינו שנתיים ובתנאים מסויימים (הטרדה והתנכלות) עשוי אף לנסוק מעלה. בכל מקרה, חשוב להביא לידיעת המתלונן מהם הכלים העומדים לרשותו לשם מיצוי הדין עם המטריד, הן בהיבט האזרחי והן בהיבט הפלילי וכן זכויותיו כנפגע עבירה. לשם כך יש לפנות לעו"ד הבקיא בתחום על מנת למצות את הדין עם המטריד.

לקבלת יעוץ משפטי מיידי על ידי עורכי דין בתחום, לחצו כאן: סיוע משפטי