כיצד תוגש תביעת רשלנות רפואית כאשר התיק הרפואי חסר?
רשלנות רפואית, כבמקרי רשלנות בתחומים אחרים, מתרחשת כאשר הטיפול הרפואי עצמו או הליכים הקשורים לו (למשל מנהלתיים) ניתנים ברמה אשר נופלת מכזו שלה ניתן לצפות מאיש מקצוע סביר.
גם החלטה רשלנית, כבהגדרתה הנ"ל, לגבי הימנעות מטיפול או סוג הטיפול שנבחר, אבחנה רשלנית, כשל מערכתי כלשהו של המוסד האחראי לטיפול (בית חולים, מרפאה, קופת חולים וכו') ועוד יחשבו אף הם לרשלנות רפואית. הרשלנות יכולה להיות מבוצעת על ידי האדם המטפל עצמו או מישהו מהצוות הקשור למתן הטיפול כגון אחיות, אסיסטנטים (למשל סייעת לרופא שיניים), טכנאים (למשל טכנאי רנטגן) ואפילו אנשי מנהלה.
אדם שנגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות רפואית יוכל לתבוע פיצוי בגינו בתביעה נזיקית. יש לשים לב ולהתחשב בעובדה כי קיים אלמנט של אי ודאות אינהרנטית, שהוא אולי אפילו ייחודי, בתחום הרפואה. בגלל עובדה זו רוב המקרים בהם ניזוק מטופל במהלך טיפול רפואי לא יפלו לגדר רשלנות רפואית. המבחן לקבוע אם היה טיפול רשלני יהיה "אמת המידה של איש המקצוע הסביר", כל זמן שהטיפול שניתן עומד ברמה זו לא יוכל מטופל שניזוק לתבוע פיצוי בטענה לרשלנות.
מכיוון שהנזק והפיצוי שיקבע בגינו עלולים להיות גבוהים ביותר בתחום הרפואי אנו עדים לתופעה כי רוב המוסדות הרפואיים וכן מטפלים פרטיים רוכשים פוליסת ביטוח כנגד תביעות רשלנות רפואית, בשל עובדה זו מתנהלות כיום רוב תביעות הרשלנות הרפואית כנגד חברות ביטוח. כיום הידע המצוי בידי מטופלים, בין היתר בזכות חובה שיוצר חוק זכויות החולה לספק למטופל מידע שיאפשר לו להגיע ל"הסכמה מדעת" לטיפול, העלה את שכיחות תביעות הרשלנות הרפואית.
רישום ותיעוד רפואי
מוסדות רפואיים ומטפלים מחויבים כיום, מכוח חוק זכויות החולה, לנהל רשומה רפואית בה יתועדו פרטי המטופל, הצהרתו לגבי עברו הרפואי הרלוונטי, האבחון שנקבע, תאור מהלך הטיפול שנקבע והסכמת המטופל לקבלו, מידע על הטיפול עצמו ותאור ותיעוד מעקב המתחייב לאחר סיומו.
על הנתונים כולם להיות מוכנסים לרשומה על ידי הצוות המטפל, את הרשומות יש חובה לשמור בארכיון מסודר כך שתתאפשר המצאתם במידת הצורך. כמו כן אם חלקים מן הרשומה נמסרים למטופל על פי בקשתו יש לתעד את הדבר ברשומה. נתונים הנרשמים ונשמרים על ידי המטופל עצמו אינם נכללים במסגרת הרישום והתיעוד הרפואי.
נטל הראיה בתביעות רשלנות כאשר חסר רישום רפואי
מרגע שמגיש אדם תביעה בגין רשלנות רפואית חלה עליו חובה להוכיח הן את מידת הנזק שנגרם לו והן כי הנזק אכן נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית כבהגדרתה לעיל. הרשומה הרפואית תהיה בדרך כלל כלי הכרחי לצורך עמידה בנטל זה.
אם הרישום הרפואי לוקה בחסר או שלא נשמר כראוי וכעת לא ניתן להמציאו בשלמות (או לגמרי) ייצור הדבר קושי גדול עבור התובע עד כדי כך שבית המשפט מצא לנכון לקבוע הלכה על פיה במקרים כאלה יועבר הנטל אל כתפי הנתבע/ים. באמצעות הלכה זו מפצה בית המשפט את התובע על הקושי שנגרם לו להוכיח את טענותיו וכן מעודד את הגורמים הרפואיים לנהל ולשמור רשומות רפואיות כראוי.
האם ליקויים ברישום הרפואי כשלעצמם מהווים רשלנות
בית המשפט שוקל כל מקרה לגופו אך הנטייה כיום היא לראות רישום ותיעוד רפואי רשלני כהתנהגות רשלנית בפני עצמה, יש לזכור כי חוסר ברישום מלא עשוי לפגוע גם בטיפול עצמו ולא רק ליצור קושי ראייתי לתובע.
ברור כי חוסר בניהול מלא ונכון של רישום רפואי יכול לפגוע גם באיכות הטיפול עצמו בזמן אמת (ולא רק בקביעת ממצאים לאחריו). לכן במקרים בהם הפגמים ברישום היו מהותיים יקבע בית המשפט כי מגיע למטופל שניזוק פיצוי בגין הקושי הראיתי עצמו או לפחות העברת נטל הראיה כפי שתואר לעיל.
או צור קשר עם נציגי המשרד בטלפון: 03-6093833
|