מקרה של רשלנות רפואית במעקב היריון ולידה

תביעת פיצויים על נזקי גוף לתינוקת

בית המשפט העליון דן במקרה תביעת רשלנות רפואית במעקב הריון ולידה. הנפגעת הנה ילדה, אשר נולדה ביום 3.10.1993 בבית החולים ע"ש שיבא בתל-השומר. לאחר הלידה התברר שהקטינה סובלת מפגיעה מוחית קשה ומפגיעה רב מערכתית: פיגור שכלי עמוק, שיתוק ספסטי קשה של ארבע הגפיים ועיוורון.

על רקע זה הגישו הקטינה והאם תביעת פיצויים רבת היקף נגד המדינה האחראית על הפעלתו של בית החולים ונגד שלושה מרופאי בית החולים, שניהלו ופקחו על ההיון והלידה. בתביעה נטען שהנזק המוחי ממנו סובלת הקטינה נגרם עקב רשלנות רפואית במעקב הריון ובלידה.

רשלנות רפואית במעקב הריון

בית המשפט קבע שבית החולים ושלושת הרופאים המטפלים, אחראים ברשלנותם לפגיעתה של הקטינה. הטיפול הרפואי לקה ברשלנות בשני עניינים. המחדל הרשלני האחד, היה שחרורה של האם לביתה, עוד לפני הלידה, במקום להשאירה להשגחה בבית החולים. מבחינה עובדתית עולה מפסק הדין שהאם התייצבה בבית החולים, על פי המלצת רופאה, לביקורת במחלקת היולדות של בית החולים.

היא נבדקה על ידי אחד מהרופאים הנתבעים, ששימש כרופא תורן בחדר המיון, ובוצעה לה בדיקת מוניטור לפעימות לב העובר. בתום ביקור הבוקר של הרופאים, היא שוחררה על ידי הרופא לביתה, תוך הנחייה לעקוב אחר תנועות העובר ולשוב לבית החולים עם הופעת סימני לידה, או כל תלונה, או סימן חריג.

לקבלת סיוע משפטי בתחום רשלנות רפואית בלידה לחץ כאן

בשעות הערב של אותו יום, חזרה האם לבית החולים בשל הופעת הצירים הראשונים. היא חוברה למכשיר המוניטור ואז אובחנו שתי ירידות בדופק העובר תוך זמן קצר, כשבניהן חזר הדופק לתקנו. כעבור דקות מספר אובחנה ירידה נוספת, חריפה, בדופק העובר (ברדיקרדיה), מה שהעיד על כך שהעובר היה במצוקה חריפה, כאשר הדופק שלו עמד על 40 פעימות לדקה בלבד. עקב כך הוחלט על ביצוע מיידי של ניתוח קיסרי.

היבט נוסף של רשלנות רפואית בא לידי ביטוי בטיפול הרפואי שניתן לאם, בתהליך ההרדמה שבוצע לה במהלך הניתוח הקיסרי. תוך כדי הניתוח, הבחין המנתח כי צבע דמה של היולדת כהה, דבר המעיד על בעיה בהנשמה.

התברר, כי במהלך פעולות האינטובציה שבוצעו על ידי הרופא המרדים, צינור ההנשמה (הטובוס) הוחדר בטעות לוושט במקום לקנה. לאחר שהטעות התגלתה, עוכב המשך מהלך הניתוח עד להחדרתו של הטובוס למקומו הנכון ורק לאחר מכן המשיך הצוות הרפואי בניתוח הקיסרי.

בפסק הדין נקבע, שהרופא המרדים התרשל בכך שלא גילה מייד שהטובוס שהחדיר לא היה בקנה אלה בוושט. עקב התרשלות זו חלפו לפחות 4 דקות שבמהלכן היולדת לא הונשמה וחל עיכוב של כ - 10 דקות בביצוע הניתוח הקיסרי (במהלכו היולדת הונשמה במסכת חמצן). לעיכוב זה הייתה משמעות מיוחדת במקרה הנוכחי, שבו היה מדובר בניתוח קיסרי דחוף.

פסיקת בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית

בית משפט מחוזי פסק לאם ולילדה סכומי כסף בגין הנזק הממוני והלא ממוני שנגרם להן. השאלה שנדונה כערעור בפני בית המשפט העליון במסגרת הערעור שהוגש היתה - האם מגיע לאם פיצוי גם בגין הנזק הלא ממוני (כאב וסבל) או שיש לבטל פיצוי זה?

יצויין כי בית המשפט המחוזי, השתכנע מטיעוניהם של עורכי דין, אשר ייצגו את התובעת ופסק לאם - פיצוי בסכום של 400,000 ש"ח בגין כאב וסבל, משום שנגזר עליה, כתוצאה מרשלנות הנתבעים, להתייסר ולחיות בצער ובסבל לכל חייה, נוכח נכותו הקשה של פרי בטנה היחיד.

בית המשפט העליון ביטל את הפיצוי הלא ממוני שנפסק לאם (בסך של 400,000 ₪) בנימוק לפיו המבחן הרלבנטי אינו בוחן כלפי מי הופנתה הרשלנות, אלא מהי סיבת הנזק הנפשי. היינו, האם מדובר בנזק נפשי שנגרם כתוצאה מפגיעה ישירה בנפגע עצמו, או כתוצאה מחשיפה לסבלו של אחר. בענייננו נפסק לאם פיצוי בגין נזק לא ממוני, כאמור, משום שנגזר עליה להתייסר ולחיות בצער ובסבל משך כל ימי חייה, נוכח נכותה הקשה של הקטינה, ופיצוי משני זה אינו מוכר בפסיקה.

עם זאת בית המשפט פסק לאם סכום חודשי של כ- 900 ₪  עבור טיפול נפשי (טיפול פסיכולוגי) שכן מדובר בפיצוי שנועד לספק את הצורך של הקטינה, שכן המטפלת הצמודה אליה יותר מכל מטפל אחר היא אמה, ורצוי כי היא תקבל את התמיכה הנפשית הדרושה לצורך הטיפול המתמשך בה לאורך שנים, טיפול המצריך לא רק כוחות גוף אלא גם כוחות נפש מצד המטפל.