האם ניתן לעשות שימוש בהליך משפטי בפני בית דין רבני בתמונות
שצילם צד אחד את רעהו תוך פגיעה בפרטיותו?
על פי חוק הגנת הפרטיות, התשל"א -1981 פגיעה בפרטיות היא גם צילום של אדם כשהוא ברשות היחיד.
אולם, בחוק זה ישנם חריגים, השוללים פגיעה בפרטיות. כך למשל חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות אינו פסול לשמש ראייה בהליך משפטי, אם עומדת לפוגע הגנה לפי החוק.
תנאי ראשוני לתחולתן של ההגנות הינו כי הטוען להן פעל בתום לב, היינו ביצע את הפגיעה בפרטיות רעהו, בתום לב.
בין ההגנות הקבועות בחוק ישנה הגנת הפרסום המוגן בהתאם לחוק איסור לשון הרע, או במקרה בו הפוגע לא ידע ולא היה עליו לדעת כי תיתכן פגיעה בפרטיות או גם כשהפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו ובמהלך עבודתו של הפוגע (כדוגמת חוקר פרטי) או למשל במקרה בו הפגיעה היתה בדרך של פרסום תצלום בו דמות הנפגע מופיעה באקראי.
השאלה הנשאלת – מה קורה במקרה של פגיעה בפרטיותה של אישה על ידי בעלה במהלך התדיינות משפטית בפני בית הדין הרבני?
מקרה שארע ונדון בפני בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ –
בעל ואשה חיו בפירוד. הבעל הגיש תביעת גירושין כנגד האשה בבית דין רבני. האשה התנגדה להליך גירושין ולהוכחת עילתו, הציג הבעל תמונות בהן נראתה אשתו מקיימת יחסי מין עם אחר. את התמונות הוא צילם שעה שהוא נכנס עם שני אחרים לדירה המשותפת בה התגוררה האישה בלבד וזאת ללא ידיעתה והסכמתה.
בית המשפט נדרש לדון במספר שאלות – האם החומר שהושג על ידי הבעל, תוך פגיעה בפרטיות האשה, פסול מלשמש כראיה בבית הדין הרבני בתביעת גירושין? האם אכן הושגה הראייה תוך כדי פגיעה בפרטיותה של האשה? האם יש לבעל הגנה טובה בחוק? האם בסופו של דבר יש לאפשר להציג את הראיה?
בית המשפט קבע כי חוק הגנת הפרטיות והכלל הקובע כי חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול מלשמש ראיה בבית משפט חל גם חל בבתי הדין הרבניים.
פרטיותה של האשה נפגעה כתוצאה מכך שהבעל צילם אותה כיוון שהצילום נעשה בזמן שהיתה "ברשות היחיד". נישואין אינם שוללים מבני זוג את זכותם לפרטיות והאישה לא הסכימה לבעל כי זה יצלם אותה בהיותה במצב אינטימי עם זר. כאשר הבעל עזב את הבית הפך הבית לרשות היחיד של האישה (לעניין צילומה) גם אם נותרו בידי הבעל זכויות אחרות בבית לעניינים אחרים.
בית המשפט קבע כי הבעל לא פעל בתום לב ועל כן לא עומדת לו ההגנה על פי החוק, שכן מדובר בפגיעה חריפה וקיצונית בפרטיות האישה.
בסופו של דבר לא הותר השימוש בתמונות בהליך שבפני בית הדין הרבני בשל הפגיעה החמורה בפרטיותה של האישה.
יש לציין כי לבתי המשפט ישנו שיקול דעת רחב ביותר האם לקבל ראיות אשר פוגעות בפרטיות צד זה או אחר במהלך הליכים משפטיים.
השיקולים משתנים על פי סוג ההליך (האם מדובר בהליך פלילי או אזרחי) על פי זהותו של הפוגע (אם הוא עובד ציבור או אדם פרטי).
לשם הדוגמא – במסגרת הליך אזרחי כאשר הפוגע הוא צד להליך, בית המשפט יבחן מהי מידת הפגיעה ומהו ערכו הראייתי של החומר שהושג. ככל שהראייה חיונית יותר להוכחת האמת כן תגבר הנטייה לקבלה, שכן בגילוי האמת עסקינן.
יצויין עוד, כי במקרה בו נקבע על ידי בית המשפט כי מעשיו של הפוגע עולים לכדי עבירה או עוולה אזרחית, רשאי בית המשפט לחייב את הפוגע בפיצוי ללא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על סך של 50,000 ₪ ,ובמקרים בהם הוכח כי הפגיעה נעשתה בכוונה, ניתן גם לחייבו בסכום של 100,000 ₪.
