אחריות פלילית בתאונות דרכים קטלניות

איזו אחריות פלילית מוטלת על מי שגרם לתאונת דרכים קטלנית?

תאונות דרכים היא תופעה קשה הגובה קורבנות רבים מדי יום – קורבנות אלו גורמים סבל רב לקרוביהם, וגם נזק חברתי וכלכלי עצום למדינה. בשל כך, מנהל השלטון הישראלי על שלוחותיו מלחמה בלתי מתפשרת בתאונות הדרכים, שמטרתה צמצום מספר תאונות הדרכים והקטנת הנזק שהן גורמות.

מערכת המשפט מהווה חלק ממאמץ זה, ובמאמר זה, ננהל דיון על האחראיות הפלילית שרובצת על אדם, שגרם במעשהו לתאונת דרכים קטלנית.

לסיוע משפטי מיידי, לחץ כאן: יעוץ משפטי

או צור קשר מיידי עם עו"ד בטלפון: 03-6093833

בתי המשפט, מתחבטים ארוכות כאשר הם באים להכריע את הדין ולגזור את העונש במקרים של תאונות דרכים, הדבר נובע מכך, שבדרך כלל, עבריינים כאלו, אינם מהווים את העבריינים הקלאסיים, וסיכויי השיקום שלהם גבוהים כמו גם התרומה היומיומית שלהם לחברה. מאידך וכבר עמדנו על כך, השופטים מעוניינים לגרום להרתעה מפני נהיגה מסוכנת שעלולה לסכן חיי אדם.

אחראיות פלילית במקום שבו התבצעה תאונת דרכים קטלנית

אנו דנים בתאונות קטלניות בהן אדם נהרג כתוצאה מהתאונה – ולמעשה כאשר כך הם פני הדברים – ניתן לחשוב על מספר עבירות אשר בתוצאותיהן ישא הנהג שגרם לתאונה.

בחוק העונשין קיימות שלוש עבירות הדנות במות אדם, הראשונה היא רצח – גרימה למותו של אדם בכוונת תחילה, השנייה היא הריגה, גרימה למותו של אדם המלווה במודעות לנסיבות, להתנהגות ולאפשרות גרימת התוצאה - התאונה הקטלנית.

השלישית היא גרם מוות ברשלנות, והיא הפחות חמורה, הדורשת כי אדם מהישוב במצבו של הנהג היה מודע לסכנה שמולו והיה נוהג אחרת מאותו הנהג שגרם למצער לתאונה הקטלנית.

הרשעת הנהג ברצח (מאסר עולם חובה)

הרשעת נהג שגרם לתאונת דרכים קטלנית ברצח, היא בעייתית, שכן קשה להראות וגם לא סביר, שאדם אכן התכוון להרוג אדם אחר כאשר התניע את רכבו, עם זאת קיים פתח להרשעה ברצח, כאשר מדובר בתאונות פגע וברח, לאור סעיף 300 (א)(4) לחוק העונשין הקובע כי מעשה הריגה שלווה לעבירה אחרת (ופגע וברח היא עבירה אחרת) יהווה רצח (ואין זה משנה אם המעשה בוצע בכוונה או שאינו בכוונה) עם זאת, פרקליטות המדינה אינה ששה לאמץ את הסעיף הזה – ואין הרשעות למעשה ברצח כאשר מדובר בתאונות דרכים. זאת בשל הסטיגמה החברתית הנוראית של רוצח המלווה גם בסנקציה חריפה ביותר והיא מאסר עולם.

הרשעת הנהג בהריגה (עד 20 שנים מאסר)

סעיף 298 לחוק העונשין, הוא ההריגה והוא גם הסעיף שבדרך כלל מדובר עליו כאשר אנו עוסקים בתאונות דרכים קטלניות, וכפי שציינו הוא דורש כי הנהג היה מודע להתנהגותו, לנסיבות שהיו סביבו, ולאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית.

בית המשפט פירש את עבירת ההריגה, כקמה כאשר הנהג סטה באופן משמעותי מהדרך בה מצופה מאדם לנהוג בכביש(ראה גם ע"פ 77/77).

כך למשל פסק בית המשפט כי נהג שנסע במהירות מופרזת בשטח עירוני, בקרבת מעבר חצייה אותו הכיר יורשע בעבירת ההריגה(ע"פ 3158/00), התנהגויות נוספות שבית המשפט מצא כחורגות באופן בוטה מהמצופה מנהג הן מעבר ברמזור אדום ונהיגה בגילופין.

גרימת מוות ברשלנות (עד 3 שנים מאסר)

כפי שקבענו לעיל, כאשר אנו עוסקים בגרימת מוות ברשלנות אנו מסיטים את הזרקור מהנהג עצמו, ומנסים לשים במקומו אדם אחר, בדיוני – אדם מהישוב, כאשר אנו שואלים עצמנו כיצד אותו אדם היה נוהג בנסיבות המקרה שבהן עמד הנהג שגרם לתאונה, אם אנו חושבים שהיה נוהג אחרת – ניתן להרשיע ברשלנות את הנהג הפוגע.

הבעיה בעניין זה היא שמדובר בחכמה בדיעבד, הדברים פשוטים יותר, כאשר אדם עבר עבירה, לדוגמא לא עצר בתמרור עצור, או נסע במהירות מופרזת(על אף שגם במקרים בו עבר אדם על החוק אין זה מתחייב כי התנהגותו הייתה רשלנית).

אך מורכבותם של הדברים באה לידי ביטוי במקום שבו אדם נסע כדין, ונגרמה תוצאה קשה, לדוגמא אדם שנסע ליד בית ספר, במהירות המותרת, ראה ילדים משחקים בצידי הדרך ובחר שלא להאט, לפתע ילד נכנס לכביש, ונגרמה תוצאה קשה, האם אותו אדם היה צריך לנהוג אחרת ? האם אדם סביר היה נוהג אחרת ? אכן, בעבירת הרשלנות קיימת בעיה לא פשוטה, של זיהוי ההתנהגות הבלתי רצויה.

לחץ למידע על תחום נוסף של רשלנות:
- רשלנות רפואית

גזירת הדין

אם מצא את הנאשם חייב באחד הסעיפים אם בהריגה ואם בגרם מוות ברשלנות בבואו לגזור את הדין בית המשפט יתחשב באפשרות שיקום העבריין, בעברו הפלילי, ובהתנהגותו באופן כללי.
תאונת דרכים קטלנית.

עת נקלעתם לסיטואציה הנוראית של תאונת דרכים קטלנית, ראשית כל חשוב להישאר בזירת האירוע, ולנסות כמובן להציל ולעזור לנפגעים. שנית ולאחר הטיפולים הרפואיים, חשוב ביותר להתייעץ עם עו"ד פלילי לגבי מצבכם המשפטי, מתחילת ההליך, ועד סופו.

לסיוע משפטי מיידי, לחץ כאן: יעוץ משפטי

או צור קשר מיידי עם עורך דין פלילי בטלפון: 03-6093833