אי דיוק ברישום מסמכי הבדיקה על ידי שוטר, לא יביא לפסילת
בדיקת ינשוף הנערכת לבדיקת נהיגה בשכרות
המכשיר המכונה ינשוף או בשמו המלא והמקצועי ה- Alcotest 7110 IL, Type MK III של חברת Drager אושר כדין בשנת תש"ס לפי תקנה 169 א לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 .
לצורך ביצוע בדיקת ינשוף נקבעו כללים ברורים בתקנות התעבורה (כגון כיול המכשיר) וכן הוצאו נהלים על ידי משטרת ישראל.
על פי נהלי המשטרה יש להמתין 15 דקות בין עיכוב הנהג על ידי השוטר הבודק לבין ביצוע בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף.
הרציונל העומד מאחורי נוהל זה הינו, כי לפני ביצוע בדיקת נשיפה, יש לוודא כי הנהג לא שתה ולא הקיא 15 דקות לפחות (ולא עישן 5 דקות לפחות). אלה הם כללי הפעלת המכשיר שנועדו להבטיח את אמינות התוצאות.
גם המדריך להפעלת הינשוף, נאמר כי, אם הנבדק שתה אלכוהול או הקיא זמן קצר לפני המדידה, יש להמתין 15 דקות לפני תחילת ביצוע הנשיפה. אם הנבדק עישן זמן קצר לפני המדידה - יש להמתין 5 דקות.
בית המשפט העליון דחה ביום 14.1.08 בקשת רשות ערעור שהוגשה מטעם נאשם אשר נתפס בעת נהיגה בשכרות.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום לבית המשפט השלום לתעבורה בירושלים, המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות.
במדידת אחוז האלכוהול באוויר נשוף נמצאו אצל הנאשם 380 מיקרו גרם אלכוהול בליטר, כאשר המידה המרבית המותרת על פי חוק הנה 240 מיקרו גרם בלבד.
הערכאה הראשונה (בית משפט השלום - תעבורה) הרשיעה את הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, כאשר הראייה המרכזית להרשעה היתה בדיקת ינשוף, לפיה ריכוז האלכוהול של הנאשם היה גבוה מהמותר.
הנאשם הגיש ערעור על פסק דינה של הערכאה הראשונה, לבית המשפט המחוזי, ושם טען כי הבדיקה במכשיר הינשוף לא היתה תקינה משתי סיבות: האחת – חוסר מהימנותה של הבודקת. השניה – סתירה בין שעת עצירת רכבו של המבקש לשעה הנקובה בטופס המאפיינים, אותו מילא השוטר. בשל סתירה זו, טוען הנאשם, לא נתקיים התנאי בעניין שמירת הזמן של 15 דקות מרגע עיכוב הנבדק ועד לתחילת ביצוע הבדיקה.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור באשר להרשעה אולם הפחית את עונש הפסילה.
הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ובה שב וחזר על טענותיו כפי שפורטו מעלה.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור ממספר סיבות. חלקן משפטיות גרידא היינו – העובדה כי מדובר בערעור שני, ואין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה טענה בעלת חשיבות כללית משפטית או ציבורית. או העובדה כי טענות הנאשם מכוונות כנגד קביעות עובדתיות של הערכאות הקודמות וכלל הוא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים או ממצאי מהימנות של ערכאות נמוכות ממנה.
בית המשפט העליון דחה את הערעור גם לגופו של עניין ואף נימק את החלטתו בכך כי בית משפט השלום אשר שמע את השוטרת הבודקת ומצא כי עדותה מהימנה וכי על פי הממצאים והעדויות, חלפו גם חלפו 15 הדקות הנדרשות על פי החוק ממועד עיכוב הנאשם עד למועד ביצוע הבדיקה, וזאת גם אם אכן היה אי דיוק ברישום המסמכים השונים.
