זכויות עובדים - חירות השביתה

זכויות עובדים - חירות השביתה

לחירות השביתה מעמד איתן והינה זכות חוקתית. זכות זו מעוגנת היטב במשפט בישראל עוד מימיה הראשונים של מדינת ישראל. ישנה מה שנקרא שביתה, שהיא סירוב קבוצתי מתואם לבצע עבודה ע"י העובדים וישנה מה שנקרא השבתה, כשהמעביד משבית את עובדיו.

שביתה מוגנת ובלתי מוגנת בשירות הציבורי

השביתה הלא מוגנת קיימת בשירות הציבורי (בשירות המדינה, בריאות, חינוך ועוד). לעומת זאת, על מנת ששביתה תהנה מהגנה, קרי תהיה שביתה מוגנת עליה להיות שביתה בשירות ציבורי שאינה שביתה בלתי מוגנת.

שביתה בלתי מוגנת יכולה להיות למשל: שביתה בשירות ציבורי בזמן תוקפו של הסכם קיבוצי  (הסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לארגון עובדים באשר לענייני עבודה וכיוצא בזה בין בעלי ההסכם) בנוסף להתקיימות תנאים מסוימים או שביתה בשירות ציבורי אשר לא נמסרה לגביה הודעה מראש ועוד.

ברגע שהשביתה מוגדרת כלא מוגנת אזי היא לא זוכה להגנות שישנן בחוק להשתתפות בשביתה והמשתפים בשביתה הלא מוגנת עלולים להיתבע בגין הפרת חוזה עבודה ובגין הפרת חוזה לפי פקודת הנזיקין. המשתתפים בשביתה המוגנת לעומת זאת נהנים מן ההגנות לעיל.

שביתה חוקית ושביתה שאינה חוקית

על מנת ששביתה תהיה חוקית עליה לעמוד במגבלות שונות המצויות בחוק ובפסיקה כגון: ישנה הגבלה האומרת כי שביתה, אשר מתבצעת לא על ידי הגוף המוסמך בתקנון (המסדיר את סמכויות ארגון העובדים עקרונותיו וכו) או שלא כמו בפרוצדורה הקבועה בתקנון, הינה שביתה שלא כדין.

ישנן הגבלות נוספות אשר במידה והשובתים לא עומדים בהן השביתה תהיה שלא כדין למשל: ישנו בחוק תנאי חשוב והוא מתן הודעה מוקדמת על השביתה ועל מטרותיה, על מנת לתת אפשרות לצדדים להידבר ואולי לפתור את הסכסוך לפני פרוץ השביתה ובנוסף לתת למעביד זמן לכלכל את צעדיו ולהקטין נזקים.

לקבלת יעוץ משפטי איכותי, בתחום זכויות עובדים ודיני עבודה, לחצו כאן: סיוע משפטי

על ההודעה להימסר לפחות 15 יום לפני תחילת השביתה. שביתה כאמור בשירות הציבורי, ללא מתן הודעה, נחשבת גם כשביתה בלתי מוגנת עם כל המשתמע מכך (כאמור לעיל).

אולם, השתתפות בשביתה הלא חוקית אינה מהווה הפרת חובותיו האישיות של העובד (הפרת חוזה עבודה וחוזה לפי פקודת הנזיקין). אך במקרים מסוימים ומועטים ניתן להוציא צו מניעה כנגד ארגון העובדים.

שביתה כלכלית, שביתה פוליטית

בחלק זה של המאמר נדבר על "שביתה כלכלית", "שביתה פוליטית", ו"שביתה מעין פוליטית". השביתה הכלכלית הינה שביתה אשר עילתה מאבק מקצועי והגנה על תנאי עבודה. עוד בימי קום המדינה נחשבה שביתה זו ללגיטימית ומותרת בעיקרה.

השביתה הכלכלית פורצת לרוב בזמן משא ומתן על חתימת הסכם קיבוצי בתחילת דרכו, שיפור תנאי עבודה וכו'. המגבלות על שביתה זו הן לא רבות וישנו כלל , שאומץ על ידי המשפט בישראל , האומר כי הפגיעה במעסיק אינה כשלעצמה טעם מספיק כדי למנוע מן העובדים לשבות.

השביתה הבאה היא השביתה הפוליטית שהינה שביתה הבאה ללחוץ על הריבון (כנסת, ממשלה) ועל ידי כך לגרום לו לעצור הליך של חקיקה, לשנות דבר חקיקה וכדומה. שביתה זו כאמור מכוונת כנגד הריבון (שלא כמעביד) אשר מופקד על מדיניות כלכלית מסוימת אשר ציבור עובדים מסוים אינו רואה מדיניות זו בעין יפה, משום שציבור זה סבור כי המדיניות הנ"ל תפגע בזכויותיהם כעובדים. שביתה זו אינה שביתה לגיטימית לפי המשפט בישראל ופוגעת בדמוקרטיה.

שביתה מעין פוליטית

האחרונה היא השביתה המעין פוליטית אשר לה 2 מטרות. המטרה הראשונה היא כמו בשביתה הפוליטית הפעלת לחץ על הריבון כדי שישנה מהלכיו. המטרה השנייה של שביתה זו היא הגנה על תנאי העבודה של העובדים הסבורים כי הריבון במהלכיו יגרום לפגיעה בזכויותיהם.

בפסיקה נקבע, כי במידה והחלטת הריבון הינה בעלת השפעה ישירה על זכויות העובדים אזי השביתה היא לגיטימית. בהמשך לכך נקבע כי יש לעשות שימוש ב"מבחן המטרה העיקרית" ולבדוק מהי המטרה העיקרית של אותה שביתה, אם השביתה היא אומנם כנגד הריבון אך מטרתה העיקרית היא קידום ענייניהם החברתיים ושאר זכויותיהם של העובדים אזי מדובר בשביתה מעין פוליטית ולגיטימית.

אולם, הזכות לשבות "שביתה מעין פוליטית" הינה זכות לשביתת מחאה קצרה בלבד ובכלל ניתן להגביל בצורה רחבה יותר את השביתה המעין פוליטית מאשר את השביתה הכלכלית.

לקבלת סיוע משפטי איכותי, בתחום דיני עבודה וזכויות עובדים, לחצו כאן: יעוץ משפטי