חוק הגנת הצרכן - מטרת החוק ואכיפתו

חוק הגנת הצרכן הינו חוק שאכיפתו באחריות משרד התעשיה, המסחר ותעסוקה, והוא נוגע למערכת היחסים המתקיימת בין הצרכן ליצרן. מטרת החוק היא שמירה והגנה על זכויותיו של צרכן בשל הפער בין היצרן לצרכן, פער שעיקרו כמות המידע שנמצאת ברשות הצרכן.

החוק קובע בעיקר את החובות והאיסורים המוטלים על יצרנים, סוחרים, יבואנים, מוכרים, נותני שירותים או באי כוחם של אלה, במערכת היחסים שנוצרה בינם לבין צרכן, בדגש על הוגנות כלפי הצרכן. במאמר זה נסקור את החוק להגנת הצרכן, ונברר מהם זכויותיו של צרכן, בעת שהוא רוכש מוצר או שרות מאת יצרן או ספק.

החוק להגנת הצרכן – מדוע חוקק?

כיום, התחרות על ליבו של הצרכן היא עצומה, ועולם הפרסום והשיווק הוא לעיתים מתוחכם הרבה יותר מזה שהצרכן הממוצע מסוגל להבין. המסרים הנשתלים בראשו של הצרכן הפוטנציאלי כוללים הטעיות מכוונות, מידע ונתונים חלקיים, חוזים בעלי אותיות קטנות וכו'.

מנגד הצרכן הסביר מוגבל לא רק ביכולת הבנה אלא גם בזמן שעומד לרשותו בעריכת העסקה. מעבר לכך, עולם הפרסום כיום עוסק במכר של חלומות יותר מאשר בהצגת המוצרים והשירותים שהוא מפרסם באופן אמיתי והגון.

כאשר הצרכן הסביר, בעל מגבלות אנושיות של זמן ויכולת הבנה, מוזן בנתונים מגמתיים שכאלה, קם הצורך להגן על הצרכן מפני עיסקאות שאינן מתבצעות בתום לב מצד מספק השירות.

החוק להגנת הצרכן – בעיקר איסור על הטעייה מכוונת של הצרכן

החוק להגנת הצרכן התשמ"א 1981, מסדיר מספר רב של נושאים שעניינים הסדרת מערכת היחסים בין היצרן לצרכן והקטנת היתרון שיש ליצרן, או למוכר, על פני הצרכן בהיכרות עם המוצר, לפי מידת היכולת. בין השאר, עוסק חוק הגנת הצרכן בנושאים אלה:

איסור על הטעיית הצרכנים, איסור על ניצול מצוקתו של צרכן, איסור הטעייה מכוונת בפרסומות, קביעת כללים בנוגע להצגת מחירו של מוצר או שירות עבור הצרכן, כללים בנוגע לפרסומות המיועדות לקהל יעד של קטינים, כללים בנוגע לגילוי מידע לצרכן ובפרט חובות היצרן או המוכר בהקשר של גילוי מידע ברמה מספקת לצרכן, חובתו של המוכר או נותן השירות לנסח חוזה בהיר וקריא.
ניתן גם כן לברר עם עורך דין מתי מדובר בהטעיית צרכנים ומתי יצרן מסוים עבר על החוק וחרג מכללים ברורים אלו.

החוק עוסק אף בגודל מינימאלי של כתב בחוזים אלו, על מנת שיהיו קריאים עבור הצרכן. האותיות חייבות להיות בגודל 2 מילימטרים לפחות, כללים בנוגע לגילוי המדיניות של החזרת מוצרים למוכר, כללים בנוגע למידע הכתוב על האריזה, איסור הטעייה במידע זה וחובת גילוי של פרטים מסויימים על פי טיב המוצר, כללים בנוגע למכירה באשראי או בתשלומים, כללים בנוגע לאחריות שעל המוכר לספק כנגד רכישת מוצר או שירות ממנו.

מעניין לציין, כי החוק עוסק באופן מפורש בעיסקאות מכירה או השכרת של יחידות נופש. החוק להגנת הצרכן הינו חוק כולל, אשר חל על כל מוכר, בכל תחום, פרט לנותני שירות בתחום בנקאות, ובתחום ביטוח, עבור אלה קיימים חוקים נפרדים.

החוק להגנת הצרכן הינו חוק עיקרי ולצידו ניתן למנות מספר חוקים נוספים שגם הם בתחום אחריותו של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה והעוסקים בהגנה על הצרכן: חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, חוק הפיקוח על מחירי מוצרים ושירותים, פקודת המשקלות והמידות, וחוק התקנים.

הפיקוח על ביצוע חוק הגנת הצרכן

לצורך פיקוח על ביצוע החוק להגנת הצרכן, מונה במשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, ממונה על הגנת הצרכן, שיטפל בתלונות על הפרת חוק הגנת הצרכן, בנושאים כגון ניצול מצוקתו של צרכן, הטעייה מכוונת של צרכן, סימון טובין או הצגת מחירים, וכדומה.

בנוסף, עוסק הממונה על הגנת הצרכן במחקר בנושא צרכנות מטעם משרד התמ"ת, ובכל עניין אחר הקשור בהגנת הצרכן ואינו בתחום טיפולה של אף רשות אחרת.

סעיף 23 לחוק הגנת הצרכן עוסק בענישה בגין הפרת חוק הגנת הצרכן. העונש המירבי בגין ניצול מצוקתו של צרכן או הטעייה מכוונת עשוי להיות עד שנת מאסר אחת או 140,000 ש"ח, כאשר הקנס יכפיל את עצמו במקרה של תביעה כנגד תאגיד.

לקבלת סיוע של עו"ד ליחצו כאן