פסילת הודאת נחקר בחקירה

זכות ההיוועצות של עצור בעורך-דין פלילי אינה בעלת מעמד חוקתי. עם זאת, ניתן לקבוע כי בהשראתם של חוקי היסוד התחזק מעמדה של הזכות האמורה והחובה להתחשב בה; זאת, נוכח זיקתה האפשרית לכבודו ולחירותו של הנחקר ובהתחשב בהיותה חלק מהזכות להליך פלילי הוגן. בהתחשב בכך, העדר הודעה כדין בדבר הזכות להיוועץ בעורך-דין פלילי עשויה בנסיבות מתאימות להוביל לפסילת הודאה שמסר הנאשם בחקירה.

זקוק לסיוע של עו"ד פלילי? לחץ כאן: יעוץ משפטי

לאור חקיקת חוקי היסוד, לצד ההגנה על שלמות גופו ונפשו של הנחקר, נועד סעיף 12 לפקודת הראיות על-פי לשונו המפורשת להגן על אוטונומית הרצון ועל חופש הבחירה של הנאשם במסירת הודאתו בחקירה (הודאה "חופשית ומרצון"). פגיעה משמעותית וחמורה באוטונומית הרצון ובחופש הבחירה של הנאשם במסירת הודאתו בחקירה, תוביל לפסילת ההודאה לפי סעיף 12 הנ"ל.

עם זאת, מדגיש ביהמ"ש כי אין בדברים אלו, כדי לקבוע כי כל פגיעה בזכות מוגנת של הנחקר בהליך פלילי תוביל בהכרח לפסילת קבילותה של הודאתו לפי סעיף 12 לפקודת הראיות.

ביהמ"ש מדגיש, כי פגיעה בזכות השתיקה או בזכות ההיוועצות בחקירה, אף בנסיבות בהן אין היא מובילה לפסילת קבילותה של ההודאה, עשויה לפגום במשקלה הראייתי.

במקרה שנדון עפ 5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי, קבע ביהמ"ש כי הגם שהוכחה פגיעה שלא כדין בזכות ההיוועצות בעורך-דין בשל המחדל להזהירו בדבר הזכות האמורה טרם גביית אמרתו, אין לומר כי בנסיבות העניין נוצרה פגיעה משמעותית בזכות לאוטונומית הרצון ולחופש הבחירה במסגרת כלל הפסילה הקבוע בהוראת-סעיף 12 הנ"ל. לגבי דוקטרינה פסיקתית לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין בהליך הפלילי נקבע כי חקיקת חוקי היסוד, והשינויים הנורמטיביים שבאו בעקבותם, מחייבים חשיבה מחודשת בשאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין במסגרת ההליך הפלילי.

אם בעבר נהגה בשיטתנו ההלכה הפסוקה לפיה שאלת קבילותה של ראיה אינה נבחנת לפי דרך השגתה בהליך פלילי שכן כובד המשקל הפרשני בהקשר זה הושם על התכלית של חקר האמת ולחימה בעבריינות; הרי כיום מתבקשת נקודת איזון גמישה יותר המתחשבת בחובה להגן על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו. האיזון הראוי בין מכלול הערכים והאינטרסים המתחרים בסוגיה הנדונה, מוביל לאימוצה של דוקטרינת פסילה יחסית, במסגרתה יהא מסור לבית-המשפט שיקול-דעת להכריע בנוגע לקבילותה של ראיה שהושגה שלא כדין בהליך הפלילי בנסיבותיו של כל מקרה לגופו.

בהתאם לדוקטרינה האמורה לבית-המשפט שיקול-דעת לפסילת קבילותה של ראיה בפלילים, אם נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וקבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן ו/או לייצוג הולם של עורך דין, שלא בהתאם לגדריה של פיסקת ההגבלה.