|
אמנת האג בעניין חטיפת ילדים |
|
ילדים חטופים וטובתו של ילד חטוף
ביסודם של אמנת האג ושל חוק אמנת האג ,אשר נחקק בארץ כדי ליתן תוקף לעיקרי האמנה, עומדת מטרה מרכזית אחת – להשיב קטין שנחטף למקום מגוריו הרגיל במהירות האפשרית.
הרציונל העומד מאחורי מטרה זו הינו כי שינוי הסטטוס קוו של הקטין על ידי אחד מהוריו באופן חד צדדי, אינה עולה בקנה אחד עם טובתו.
סעיף 3 לאמנה קובע כי הרחקתו של קטין תוך כדי הפרת זכויות המשמורת – אינה כדין.
למעשה, האמנה נועדה למנוע ככל הניתן את הפגיעה בקטין, הנופל בדרך כלל קורבן למאבק המתנהל בין הוריו ומטלטל בעל כורחו ממקום למקום. למניעת האמור קבעה האמנה הליך מהיר וחד וזאת כדי להרתיע את ההורה המבקש להרחיק את ילדו מההורה האחר, למדינה אחרת, משום שהוא סבור ששם לא ניתן יהיה להפעיל כנגדו סנקציות כלשהן.
מטרות אלה מוגשמות באמצעות חיובן של רשויות המדינה אליה נחטף הילד להביא להשבתו את המדינה ממנה הורחק על דרך הפעלת כל ההליכים הדחופים העומדים לרשותן (סעיף 2 לאמנת האג). כל זאת תוך השארת הדיון בשאלת משמורתו הקבועה של הקטין לערכאות של אותה מדינה.
היינו, תפקיד בית המשפט במדינה אליה נחטף הקטין הינו כיבוי דליקה או עזרה ראשונה ולא קיום דיון בשאלת משמורת הקטין.
לעיתים הדברים אינם פשוטים, ולשאלת החזרתו של הקטין למדינה ממנה נחטף וישום אמנת האג כפשוטה וכלשונה לפיה כל הפרה של כללי המשמורת משמעה החזרת הקטין למדינת המוצא שכן מדובר במעשה שאינו כדין, נכנסים גם שיקולים של טובת הילד.
שיקולים מעין אלה יכולים להיות למשל: גילו של הילד, משך הזמן שחלף מאז החטיפה, נזק שעלול להגרם לו כתוצאה מהחזרתו להורה או למקום ממנו נחטף.
שיקולים כמו השיקולים הנ"ל, מביאים לעיתים את בית המשפט למסקנה כי טובת הילד מחייבת דווקא את הותרתו אצל ההורה שהרחיקו ממקום מגוריו הרגיל.
באמנת האג ישנה התייחסות גם לשיקולים של טובת הילד, שהינם למעשה חריג לכלל הקובע כי כל חטיפה של ילד הינה שלא כדין ומחייבת החזרתו. בהתקיימם של החריגים, רשאי בית המשפט לפי שקול דעתו, שלא להחזיר את הילד.
מהם החריגים על פי אמנת האג?
במקרה בו פרק הזמן שבו שוהה הילד במדינה אליה נחטף עולה על שנה והוכח כי הילד השתלב בסביבתו החדשה.
במקרה בו בעל זכות המשמורת המבקש להחזיר את הילד, נמנע מלהפעיל בפועל את זכויות המשמורת בעת החטיפה או הסכים או השלים עמן בדיעבד.
במקרה בו קיים חשש חמור שהשבת הילד אל המקום ממנו נחטף תחשוף אותו לנזק פיסי או פסיכולוגי או תעמידו במצב בלתי נסבל.
במקרה בו הילד מביע התנגדות להחזרתו, וזאת כאשר הוא מגיע לגיל ולרמת בגרות בהם ניתן להתחשב בדעותיו.
במקרה בו ההחזרה אינה מותרת על פי עקרונות היסוד של המדינה אליה נחטף הילד מבחינת הגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד.
עינינו הרואות כי חריגים אלה לוקחים בחשבון בקפדנות את טובת הילד. כל אחד מהחריגים הללו עוסק בטובת הילד מזווית אחרת, החל מהדאגה לצרכיו ההגנתיים ולשלומו, המשך בהקפדה על יציבת והמשכיות בחייו וכלה בשמירה על זכויותיו.
עם זאת יש לציין כי ההנחיה הינה לפרש את החריגים הללו בצמצום וההחלטה שלא להחזיר את הילד תתקבל אך ורק במקרים קיצוניים בהם טובת הילד גוברת מאוד על חומרת חטיפתו וזאת כדי שלא יווצר מצב בו יצא החוטא (או במקרה זה החוטף) נשכר.
לקבלת סיוע משפטי מיידי מעורך דין מקצועי לחץ: יעוץ משפטי
|
|
|
|
|
|
