עורך דין לצורך התמודדות מול תביעות של בנקים
אנחנו כבר מכירים את הסיפור הזה. אומנם חלקנו יותר מאחרים, אך כולנו נמצאים ביחסי אהבה - שנאה עם בנקים, בשלב כלשהוא של החיים.
נראה כי תמיד זה קורה בזמנים הכי קשים עלינו מבחינה כלכלית: קודם מגיע המכתב מהבנק עם דרישת תשלום פיגורי הלוואות או משכנתא.
אומנם לא סכום גדול, אך עד מהרה ולפני ששמים לב הריבית על הפיגורים גודלת לממדים עצומים, חיובים על חריגות של האשראי, קנסות למיניהם, תשלומי שכר טירחת עורכי דין - וכל וזה עוד לפני שההוצאה לפועל נכנסה לתמונה.
בשורה התחתונה, איזה סיכוי יש לאדם הפשוט להתמודד מול סוללת עורכי הדין שהבנקים מציבים לעצמם?
חריגה ממסגרת האשראי
כמובן שמסגרת האשראי והריבית בכל בנק ובנק היא לא קבועה והיא תלויה בקריטריונים מסויימים, אך כיום, כאשר לקוח של אחד הבנקים קרוב למסגרת החריגה שלו, מזמנים אותו לפגישה לשם הסדר החוב. הבעיה היא שהבנקים, לפי הקפריזות שלהם, יכולים להעמיד את החייב לפירעון מיידי בכל זמן נתון.
כאשר החייב מגיע למסגרת, הבנקים עלולים לנקוט במספר דרכי פעולה: הם יכולים לבטל המחאות, כרטיסי אשראי והוראות קבע. במקרים מסויימים, הבנקים נותנים לריבית לגדול, ובאחרים הם מעבירים את תיק החוב לטיפול משפטי.
ב-99% מהמקרים הבנקים יעדיפו להעמיד את החייב לפירעון מיידי, כלומר החייב יקבל דרישה לתשלום מיידי ועכשווי (פלוס ריביות ושכר טירחת עורך דין), וכל זאת על פי הסכם שנחתם ע"י הלקוח בזמן פתיחת החשבון.
באם החוב לא מטופל, הבנק יעביר את הנושא לטיפול משרד עורכי דין, וזה שולח מכתב התרעה ללקוח. באם לא הסדיר הלקוח את חובו מול הבנק עצמו, תהליך גביית התשלום לא יעשה ע"י הבנק אלא דרך משרדים אחרים המטפלים בעניין.
לאחר 7 ימים מיום שליחת ההתרעה, נשקלת הגשת כתב תביעה. סכום החוב עליו מגישים תביעה הוא מאוד אינדיבידואלי, והוא נתון לשיקוליהם המגוונים של הבנקים.
טיפול משפטי על ידי עורכי דין
רוב התביעות על חובות מוגשות בסדר דין מקוצר (שמשמעו תביעה לסכום קצוב הניתן למדידה ונתמך ע"י חוזה או הוראה בכתב) – כלומר, החייב צריך לטעון כדי לקבל אפשרות להתגונן ובימ"ש מחליט אם להתיר לו אפשרות זו או לא. כמובן שכל הגנה תהיה טובה ויעילה יותר אם תהיה מנוהלת על ידי עורך דין. הם אלה שיודעים להמציא את המסמכים הדרושים ובקיאים בבירוקרטיה שעלולה לבלבל את האדם הפשוט. בכל אופן, בתום 30 יום מהגשת התביעה מגיש התובע בקשה למתן פסק דין.
בשלב זה ניכנסת לתמונה ההוצאה לפועל, המשמשת כמנגנון להוצאת פסק הדין שהתקבל. עד 45 יום ממתן פסק הדין ניתן להגיש עליו עירעור, אך ברגע שהזוכה (הבנק) פותח תיק נגדך בלשכת הוצאה לפועל, לא ניתן לעצור את ההליך אלא ע"י צו עיכוב ביצוע. מרגע פתיחת התיק נישלחת לחייב אזהרה בדואר רשום, ואיתו מגיע שובר תשלום. באפשרותו של החייב גם להגיש בקשה לצו תשלומים: כלומר, ניתן לפרוס את החוב לתשלומים.
יתרה מזאת, באפריל 2007, הועבר חוק שמאפשר הגשת תביעות ישירות אל ההוצאה לפועל, זאת על מנת להפחית את העומס על בתי המשפט. עורך דין העוסק בתחום מבהיר כי "האינטרס של הבנק הוא שתיק התביעה יגיע במהירות המירבית אל ההוצאה לפועל, מכיוון שהריבית של ההוצל"פ גבוהה בהרבה מהריבית המצטברת של הבנקים".
בנוסף להגשת התביעה, התובע יכול להגיש בקשה להטלת עיקולים זמניים, אפילו עוד לפני מתן פסק הדין. הבנק יכול להחליט לעקל את חשבון הבנק של החייב, מטלטלין או כל רכוש ונכס אחר שברשותו. אומנם העיקול לא חייב להיות ממומש. כלומר, העיקול נרשם כך שהחייב לא יכול למכור את הרכוש, אך העיקול עדיין לא מתבצע בפועל. בית המשפט אינו מאשר אוטומטית בקשות כאלה, מכיוון שהן מתנגשות עם חוק חירות אדם וכבודו.
במרבית מקרי התביעה, בכל שלב יש לנתבע אפשרות להגיש בקשה לחקירת יכולת ופסיקת צו תשלומים.
חקירת יכולת והליכים אחרים
בחקירת יכולת, החייב מוזמן אל לישכת הוצאה לפועל ושם הוא נחקר ע"י ראש ההוצאה לפועל ובא כוחו של הבנק. על החייב להמציא תלושי משכורת ותשלומים אחרים (ארנונה, מים וכו', בנוסף להוצאות מיוחדות אחרות), וכך נבדק כמה מרוויח החייב וכמה ועל מה הוא מוציא כספים.
מתוך כך, מתגבשת דעה באם החייב מוציא כספים שלא לצורך ואם ניתן לנתב כספים אלה לתשלום החוב. זהו מהלך שיכול לקרות בכל שלב של תיק התביעה, והבנקים יכולים לכפות על החייב לעבור בדיקה משכזו.
במקרים מסויימים, ותחת קריטריונים מיוחדים, בית המשפט יכול להורות על פינוי נכסים - כלומר לפנות את הנכס מכל חי ודומם השוכנים בו ולמכרם (את הדומם, לפחות). במקרים אחרים, ראש ההוצאה לפועל עלול להחליט, בשמם של הבנקים, על כינוס נכסים – מכירת חלק או כל נכסיו של החייב.
ובמקרים מעט קיצוניים יותר של אי תשלום ניתן אף להוציא צו מעצר נגד החייב. צו זה אינו בא כנגד כל התשלומים שעל החייב לשלם, אלא רק על תשלומים שעוד לא שולמו. צו זה ניתן להוציא אחת לחצי שנה. עוד ניתן, בתור אמצעי אזהרה, להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ.
אך ברוב המקרים של חובות גדולים לבנקים ניתן להגיע עימם להסדר חוב - ניתן לפרוס את החובות לתשלומים, לבצע קיזוזים, לכנוס נכסים, ואף להקטין את החוב או להוריד ריביות במקרים מסויימים.
פעולה זאת אינה מתבצעת לאו דווקא דרך ההוצאה לפועל, וניתן להגיע להסדרי חוב ישירות עם הבנקים. בדרך כלל, וזוהי פעולה שהחייב יוזם.